איך אפשר לשכוח?
גם אחרי כל הזמן שעבר, זמן שאפשר לספור אותו בשנים, אפשר לספור אותו בחודשים, אפשר לספור אותו בימים, אפשר לספור בכל מיני צורות, אבל גם אחרי כל הזמן שעבר, הזמן שבחרת בכלל לא לספור, גם אחרי הזמן הזה את לא שוכחת. את גם לא תשכחי, איך אפשר לשכוח?
אומרים שהזמן יעשה את שלו, אבל אצלך, אצלך זה לא תופס. ואי אפשר להגיד שלא ניסית, נסית ועוד איך. חכית והמתנת וחיכת והמתנת.. לבנתיים עבר זמן, זמן שאפשר לספור בימים, זמן שאפשר לספור אותו בבחודשים זמן שאפשר לספור בשנים, אך הלב שלך, הלב שלך לא שוכח…
כי דבר כזה, איך אפשר לשכוח?
אז חכית והמתנת, חיכית והמתנת, ושום דבר לא עזר, לא הזמן, לא המקום, לא החיים. במקום זה השתלט הזיכרון, זיכרון צורב, שורף ומכאיב, כואב לך, עם כל יום של המתנה או יותר נכון רגע. עם כל רגע של המתנה, הכאב שלך, הכאב שבלב שלך רק גבר,
אומרים גם שהזמן ירפא את הכאב. האמת שהאמנת בזה, אפילו אמרת את זה לעצמך, שהסתכלת במראה כמה פעמים. וחייכת- חיוך עצוב, אבל לפחות חייכת, אבל בתוך תוכך ידעת, שאת זה לא תשכחי. וזמן לא יעשה את שלו, ובטח לא ירפא את הכאב. כי את הכאב שלך, איך אפשר לשכוח?
תגובות (8)
מהמם! זה עמוק, זה כל כך נכון.. כשקראתי את זה חשבתי על אנשים שעברו פגיעה מינית, כאלו שחוו את הטראומה הנוראה הזו. הרי שדבר כזה אי אפשר לשכוח. דיברת על זה, או שדיברת על נושאים אחרים?
שוב- יפה מאוד, תמשיכי לכתוב!
לכל אחד יש משהו שהוא לא שוכח, שכואב לו, שמציק לו.
אצל חלק זה ממש מורגש- כמו פגיעה מינית, אלימות פיזית או מילולית
אצל חלק זה לא ממש מורגש ואפילו לא מורגש בכלל ביום יום, אבל זה יושב על הלב.לכן לא פרטתי על מה הכאב שכל אחד יוכל להתחבר אליו מקומו.. :)
נחמד, אבל הרעיון הוא קיטשי ולעוס ובהחלט יכולת להשקיע יותר בצורת הכתיבה. דווקא כן אהבתי את הסלנג בו השתמשת, אבל חסרו לך סימני פיסוק.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.
נחמד, אבל הרעיון הוא קיטשי ולעוס ובהחלט יכולת להשקיע יותר בצורת הכתיבה. דווקא כן אהבתי את הסלנג בו השתמשת, אבל חסרו לך סימני פיסוק.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.
אנחנו בנות, זה הקטע שלנו לכתוב על משהו קיטשי. מה רע בצורת הכתיבה שלי? הייתי בת 14 שכתבתי את הקטע הזה.. ולא חסרו לי סמיני פיסוק. עברתי על הקטע.
זו אפליה. אני בת ואיני כותבת על דברים קיטשיים. כך גם עוד כמה מהחברות שלי באתר. זו ממש סטיגמה, לא כל הבנות כותבות קיטשי.
כל אחד כותב בדרך בה הוא בוחר ובדרך אותה הוא אוהב
יש כאלה שיאהבו ויש כאלה שלא
זה כבר עניין שלהם ולא של הכותב
וזה יצא ממש ממש יפה!!
the fallen angel את בת 12 כתגדלי תרשמי על החוויות שלך מאנשים שאת אוהבת. ומקומות ואחרים. מבינה? גם כשכתבתי תקטע הזה בגיל 14 שפרתי אותו קצת בגיל 18. ובסהכ על מה כתבתי? על כאב?