איזו בילבולציה

רוצה לכתוב, אבל לא יכולה.
הלוואי והייתה לי מוטיבציה גדולה!
קוראת ספר , גם שומעת שירים
אך שום רעיונות בתוכי לא בוערים.
ופתאום צץ לו רעיון קצר, אך להתאים אותו בפנים יהיה מאוד מוזר.
הזמן קצר, והבחירה מרובה:
האדם יהיה נורמלי, או שמוחו חולני?
שתהיה עם האחד, או תישאר עם השני?
שהוא ישמור בו סוד, אבל מתי היא תגלה?
העיניים כחולות, ירוקות, או אפורות?? אולי חומות?
אבל חום זה פשוט. לא נכון! העובדה שיש עיניים חומות להרבה אנשים רק אומרת שהם מיוחדים יותר!
אולי הדבר הפוך בכלל? רגע. התבלבלתי.
היא אוהבת שוקולד, או שיותר טוב לציין שהיא צמחונית?
וואו… לאן הגעתי.
אבל הכי יפה זה הפרטים הקטנים, לא?
לא! אולי המסתורין עדיף…..

אוקיי. הפסקה.

וכך, במשך שבועות (וגם כמה מבחנים שבא לך לבעוט הצידה) שום דבר לא מתאים להכניס לפאזל הגדול והמסובך… הצילו?