אהבה.

אני בחיים לא יוכל לשכוח אותו . לא יכולתי לשכוח אותו שהיה בין החיים,ובטח ובטח שלא עכשיו,שהוא כבר לא בין החיים ממש.. גם אם ארצה,אני לא יוכל. אני לא יתן לעצמי לאבד את הזיכרונות שלי ממנו,את כל הרגעים שלנו,אני לא יוכל לתת לו ללכת לאיבוד במחשבות שלי שם,ופשוט לא לחזור יותר.
שליאור שאל אותי אם אני ארצה שהוא ימחק לי כל זכר שיש לי ממנו,ולא הוא לא התכוון לתמונות.
הוא שאל אם אני רוצה שהוא ימחק לי את אריאל מהמחשבה,שאני לא יזכור שהוא היה אהוב ליבי שאני לא יזכור את הרגעים היפים שלנו,את הרגישות שלו ואת הלב שלו . שאני יזכור רק חלקים רעים,וכמה מפלצת הוא היה. ועניתי לו שלא. אני לא יכולה לשכוח בן אדם,שנתן לי כל כך מעט סיבות לחייך ולצחוק שהיו מיליון סיבות למה אני לא צריכה לחייך ולצחוק,אבל תמיד הסיבות שלו היו מנצחות. כי העיניים,החיוך,האף והשיער הזה שלו,היו מהפנטים אותי. לא יכולתי שלא לחייך רק מלראות אותו עומד מולי ולהבין כמה שאני אוהבת את הבן אדם הזה ומודה לכל רגע ורגע שיש לנו ביחד .
אז אני יושבת על המיטה ובוכה,נזכרת בכל הרגעים שלנו וצופה מחדש בתמונות במחשב , הממוסגרות , קוראת מחדש את היומנים המלאים בדפים עליו,רעים או טובים זה לא היה משנה בעצם,הוא תמיד היה מושא המחשבה שלי.
וכל מה שנשאר לי לעשות עכשיו זה פשוט,להמשיך לנשום. כי כל דבר אחר בחיים שלי מת ביחד איתו.