אהבה שעוטפת

הריח שלך עוד דבוק בעורי, מסרב להתנתק ממנו גם לאחר קרצופים במקלחת, ובשערי, למרות שריחות השמפו והמרכך מתגברים עליו עם כל יום שעובר.
אני עוצמת את עיניי ונאנחת בשקט, משחזרת במוחי את אותו יום ואת כל התחושות הנפלאות שגרמו לעורי לעקצץ ולמחשבותיי לרחף בתחושת עילאות.
אותו יום היה בשבילי כמו ריחוף, כשגופי נתון לרצונך. סמכתי עליך בעיניים עצומות ולא אכזבת. עזרת לי להרגיש ביטחון בעצמי ובגופי וביכולות שלי.
למשך כל אותו הזמן, הרגשתי חופשיה.
התמכרתי אל השקט שהציף אותי ועיניי נעצמו ונפקחו לסירוגין, בזמן שהזכרתי לעצמי לנשום, פשוט לנשום, לשחרר את כל מה שעצור בתוכי החוצה.
היית קשוב אליי, לא דוחק או ממהר, נתת לי לזוז בקצב שלי-
לאט ומהוסס, מהר וחזק, ואז לעצירה מוחלטת.

לפעמים, כשאני מניחה את ראשי על זרועי, אני יכולה להריח את הריח שלך, זה שאני כל כך אוהבת, זה שמהפנט אותי להתקרב עוד לפני שאני מבינה מה אני עושה.
אני יכולה להרגיש את חמימות השמש על פניי ואת המגע המלטף של הרוח.
אילו רק יכולתי להישאר איתך לנצח.
אילו רק הרגעים שלנו לא היו נדירים כל כך.
אילו רק.