אבא “טוב”

אבא ראובן הולך עם ילדו דני החמוד ברחוב ומספר לו על הארכיטקטורה של הבניינים. בידם הם אוחזים גלידה אותה קנה האבא בגלידריה שעל פניה חלפו, מאושרים עלי אדמות.
בעת שהם עוברים ליד אחת הסמטאות לפתע הם מבחינים בסוף הסמטה באופניים אדומים חמודים עם סרט ופרפר ועליהם כתוב "מתנה לילד החמוד דניאל", האבא אומר לילד אין גבינה בחינם ושלא כדאי להתקרב לאופניים אבל דני לא מקשיב לאביו ורץ לאופניים.

האבא הולך לכיוון דני ולפתע מגיחים מהאפילה כמה אנשים לבושים בשחור וחוטפים את הילד, האבא מנסה להיאבק בהם אבל הם מפילים אותו ארצה ובעודו שוכב על הרצפה ללא הכרה הם נמלטים אל לוט האפילה.

כעבור כמה דקות הוא פותח את העיניים ומגלה שהילד אבד והאופניים גם כן אינם. האבא בסערת רגשות רץ למשטרה ומספר להם כל מה שקרהו, המשטרה רושמת את כל הפרטים ומודיעה לו שיעשו כל מה שביכולתם בשביל לאתר את הילד ושהוא יכול לחזור לביתו.
האבא חוזר לביתו ומבחין שדלת דירתו פרוצה. הוא בזהירות פותח את הדלת ולהפתעתו הוא מגלה…

את דני עומד מולו.

האבא משתנק מבכי ואומר: דני איך התגעגעתי אליך, הכל בסדר איתך? הם עשו לך משהו?
ודני עונה בסבר פנים חמורות: הם ספרו לי הכל עליך, איך יכלת לעשות את זה? אני שונא אותך!
האבא שואל את דני: מה הם ספרו לך? הם ספרו לך על הגלידה? שגנבתי אותה מהחנות ונתתי לך, זה כולה גלידה, החנות לא תפשוט רגל מזה.
דני המום מהתשובה של אביו ובכעס עוזב את הבית רכוב על האופניים האדומים החמודים שהוא קיבל במתנה.
אחרי שדני עוזב, האבא אומר לעצמו זה כולה ילד אחד, פחות אחד יותר נחמד, חייבים להמשיך את החיים הלאה. הוא יוצא מהבית ולפתע נופלת עליו לבנה מגג הבניין, הפועל שבטעות הפיל אותה המשיך הלאה כאילו כלום לא קרה במחשבה שמה שאמר האבא זה נכון פחות אחד… .