ערום הנפש
ערום הנפש
קטע מ…
"עלינו להתרגל לרעיון שהננו תעלומה וסוד איש לרעהו". עצוב לא? לפעמים אנו כל כך רוצים, כל כך מצפים שיהיה לידינו משהו שיבין אותנו עד הסוף, שירגיש את אותם דברים באותו זמן…
האם זהו באמת רצוננו? קשה לי להאמין שקיים אדם שבאמת היה מוכן שמישהו, אפילו האיש הקרוב אליו ביותר, ידע הכל עליו, על רגשותיו, על מחשבות שהוא מסתיר לא רק ממישהו, אלא מעצמו. אין לי ספק שבזמנים כמו "שיא ההתאהבות" אגיד שאני מוכנה לזה, ולא מפני שאני רוצה לשקר אלא אולי אאמין בכך, אבל בדרך כלל זמנים אלו זורמים להם במהירות ואנו מבינים ששיקרנו לעצמנו. עירום הנפש הוא לא גס, לא כך הייתי מגדירה זאת, זה אכזרי! היו כבר זמנים שגוף ערום לא הפתיע איש, אבל לא היו ואני מאמינה שלא יהיו זמנים של ווידוי כללי. אנו אף פעם לא נוכל לעשות זאת, כי אחרי זה לא יישאר אף אדם שיוכל פשוט לצאת מהבית. מרוב בושה? לא בהחלט. ערום הנפש מבייש, מבחינה זאת שאנו מסתירים דווקא את הדברים היפים ביותר שיש בנו, אבל מרוב חשיפה. וידוי, למה אנו עושים זאת, אם עושים, בדרך כלל עם אנשים שאנו בטוחים או שהם ישכחו מזה או שלא נראה אותם עוד ובטוחים מאוד שזה לא יגיע לנפש חיה אחרת.
היה לי פעם משהו כמו יומן אישי. לא מזמן קראתי ממנו דבר מוזר מאוד שכתבתי לפני זמן מה. " אני לא מספרת פה את כל האמת."
כן עירום הנפש הוא קשה אפילו אם אתה לבד בחדר. אנו מתביישים מהאוויר שמסביבנו. עובדה.
תגובות (0)