סיפור חייו.
הוא הניח את העט על השולחן, מתבונן בנוף שנשקף מהחלון הפתוח. הוא הביט ברכס ההרים שנישא הרחק, בציפור השחורה שהתעופפה מסביב לבניין. הוא הביט בשמיים הכחולים, העמוקים, האין- סופיים. הוא הביט בשמיים, וראה את עצמו כציפור הנודדת, כגוזל הפורש כנפיים לראשונה. הוא ראה את עצמו כסוס הצוהל בדשא, כסייח הדוהר במרחבים. הוא ראה את עצמו כאדם החופשי, המאושר, כילד המשחק, המשתולל והצועק. הוא ראה את עצמו כמשהו אחר, וראה את עצמו כמו שאחרים רואים אותו. הוא ראה את ההבדל, והחזיר את מבטו לעט. הוא הרים אותו, והמשיך לכתוב. המשיך לכתוב, בשקט מופתי ובריכוז מוחלט, את סיפור חייו.
תגובות (0)