היי, זוכרים אותי? אני אלוהים שלכם, בראתי אתכם בצלמי ובדמותי. וכנראה שגם באופי שלי אבל בגלל שאתם יצאתם כאלה מעוותים, ואני לא מבין איך הספקתם כבר להיות כאלה ראוותניים ומגעילים […]
לא יודע מה אתכם אבל כשיש גשם אני שמח. יודעים למה? כי כשאני מסתכל על הגשם שיורד אני מרגיש שכול טיפה שיורדת זאת חרטה שלי או משהו שקשה לי לשכוח. […]
ירדן…. כבר ארבע ימים שאת לא עונה להודעות שלי….אני מפחדת, חלק יגידו שאני יותר מידי לחוצה….הבעיה שהם לא יודעים כלום, הפעם האחרונה שדיברנו אמרת שתתקשרי למשטרה……ומאז לא החזרת לי תשובה, […]
טל קמה בשעה המדוייקת, קופצת בלי להתעצל, מתקלחת, מצחצחת שיניים ומתלבשת. אחרי שגמרה, מיהרה לחדרה של אימה והקישה על הדלת בעדינות. "אמא, ארוחת הבוקר תהיה מוכנה עוד עשר דקות" אמרה […]
"אל מי את מדברת?" היא שמעה קול עמום. הפנתה את מבטה אליו, ועיניה זרחו. "אין לי כח לזה" נאנחה. "לא שואלים אותך יותר. מתי תביני?" הקול הזה אמר בתוקפנות ובזעם […]
למה כולנו כאלה מופרעים? מדוע אין אף לא אחד מאתנו מאושר באמת? לאחרונה התחלתי להאמין בגלגול נשמות. הנשמות שלנו עוברות תהליך אינסופי של החלפת ידיים, כך אני מאמין. זה ההסבר […]
רגע קצר של שקט. זה יהיה כל כך משחרר. כל כך… לא ריאליסטי. אבל אין זמן. אני מוכרח לחזור אל אפלת הקיום. השבוי החדש הוא גבוה ושרירי, אבל גם הוא […]
ומה אם יום אחד תזרח לה החמה ויחליט היתוש כי רחמיו גוברים על רעבו ולא ימצוץ עוד דם אדם? ומה אם תבין הצפרדע כי אין עוד יתושים בעולם ותגווע ברעב? […]
חשבו לרגע על נקודת המבט שלכם בכיתה א' על העולם- הכל טוב ויפה, אין אנשים רעים בעולם, אין בעיות, הכל מושלם! עם הזמן, נקודת המבט משתנה, אנו מגלים דברים חדשים […]
הוא התיישב בכיסא הפלסטיק מתחת למנורה המסנוורת, כשהוא מכווץ עיניים. מולו עמד שוטר, הוא כיבה את האור שבחדר והשאיר את המנורה, בדיוק כמו בסרטי בילוש. "שוב הגעת לכאן, הא אדון […]
פנים לא ברורות, אפילו חסרי הבעה הופיעו ברקיע, דמות של ילד. צעקה חדה פילחה את השמים, משהו שנשמע כמו כאב ועצב שהתאחדו והפכו להיות תוצר שכמותו עוד לא נראה בעולם. […]
אם לא תעזוב אותי,אני אלחץ על ההידק!" אומרת הנערה בת ה16,דרוכה ומוכנה לירות. היא עמדה מול איש שאותו לא חיבבה במיוחד.אביה החורג. בעבר הייתה רק עושה תנועה של אקדח בעזרת […]
אני אוהבת לדמיין כי בדקות האחרונות שלנו, כשמבקשים אוויר בכל בכוח שאין, מתקיימת שנייה אחרונה בה יש שלווה; עוצמים עיניים וזה בסדר למות. ואלוהים? הוא כמו קוסם, ומשחררים כנפיים מעלה. […]
"אתה יודע איפה חדר 594?" אני שואל אדם שעובר במסדרון. "תרד שתי קומות, הדלת הראשונה משמאל" אני מהנהן, מודה לו וממשיך בדרכי. אני יורד את שתי הקומות ולא מוצא את […]
חושך חושך קטיפה אדומה אור זרקור בהיר לבן מריונטה יפה יורדת יורדת חמש דקות ראשונות ונגמר מופעים היא אוהבת יורדת יורדת צבעים זולים על פרצוף לבן היא שם לבדה רוקדת […]
אני רוצה לספר לכם היום על רומי. רומי תמיד ידעה שהחיים שלה יהיו כישלון. היא ידעה את זה בגן, כשאף אחד מהילדים לא הסכים לשחק איתה. היא ידעה את זה […]
חזי כואב. אני פשוט לא מאמינה שהיא עשתה לי את זה. היינו כל כך קרובות. מה זה קרובות? יותר קרובות מקרובות. חלקנו אחת עם השניה דברים שלא היינו מעזות אפילו […]
ענן. לבן, אפור. גדול, קטן. קרוב, רחוק. בלילה, ביום. לבן. לבן על גבי כחול. זז אט אט, מתמזג עם הרוח. מתלטף עם האוויר. מתפרק ומתחבר. נראה כמו צמר גפן שמרחף […]
תמימה הכיתה, חמימה ואוהבת, הלא היא כיתה א', אח, איזו שנה מיוחדת! אך האם ידעתם שאותה כיתה תמימה לא מסתירה את סודה הנורא? שכן כיתה א' מלאה בקברים. קברים של […]
ניפחנו בלונים, הסתרנו מתנות וכמו תמיד- חיכינו. אבל היא לא הגיעה. היא הייתה אמורה לבוא כבר, הכל היה מסודר ומאורגן. "איפה היא?", שאלו אותי בעצבנות. "אוטוטו פה" אמרתי בשפתיים יבשות […]
כל בוקר אני פוצעת את עצמי, אף אחד לא רואה, זה מוסתר בכף הרגל. לא יורד דם, ואני לא בוכה. אני כבר ילדה גדולה. ואז כשאני לובשת נעלים, הפצע בוער […]
נועם נועה ורוני היו שלוש חברות אפשר לומר הכי טובות. הן עשו הכל ביחד… הן למדו באותה כתה ,גלשו באותם האתרים ,הלכו לאותם חוגים ,ראו אותם סרטים ובקיצור עשו כמעט […]
אי פעם הסתכלתם על עצמכם במראה? ואמרתם: " הנה אני, אני זה אני. רוצים להיות איתי? קבלו אותי כמו שאני." אני לא מכירה מישהו אחד שעשה את זה, בכולנו יש […]
זה לא יפה כמו הברכות האחרות שקיבלת. וזה לא בזמן. זה יותר בקשת סליחה מאשר ברכת יומולדת שמח. אבל אני מקווה שתקבלי את זה. שנתחיל? קדימה. *** "שנהבה… סלחי לי […]
'חלק א הכל התחיל ביום הקיץ ההוא היום בו היא נולדה..אמא שלה חיכתה לה 9 חודשים והינה היא באה..היא נולדה"ישלי 2 בשורות לבשר לך"הרופא פונה לאימה"אני מקשיבה"היא עונה בחיוך"הראשונה והטובה […]
בשנים האחרונות מערכת החינוך מטיפה יותר ויותר לצדק ולשוויון ומציגה כל כמה חודשים תוכניות חדשות להטמעת ערך השוויון והצדק בקרב אוכלוסיית התלמידים. המטרה לכשעצמה היא מטרה יפה אך האמצעים שבהם […]
בכל ערב הורידה מעלייה ולבשה שוב את בגדיה המחויטים. רוחצת את גופה העייף, צובטת את שריריה הכואבים. מנגבת את שערה הנושר. מברישה את כאבייה. מברישה בסתר, בעצב, את הלולאות שלא […]
היה היה פעם, לפני עידן ועידנים, שני איכרים, פשוטים. שני האיכרים היו אחים, ולכן גרו אחד ליד השני, וחייהם התנהלו בשקט ובשלווה. יום אחד הלכו שני האחים ביחד, כמו בכל […]
קוראים לי עדי,אני כיתה ז'. הסיפור שלי התחיל עוד מהגן והכל רק כי אני ג'ינג'ית. אני זוכרת הרבה דברים רעים,המון זיכרונות אפלים. הגעתי לגן וילדה אחת אמרה לי "למה ישלך […]
״את המשפט הבא את בטח מכירה: יום-יומיים אני בא בחזרה…״ הוא הבטיח… הוא הבטיח שהוא יחזור. הוא תפס אותך בכתפיים והסתכל לך בעיניים, בעיניים הדומעות והמודאגות שלך והבטיח שהוא יחזור. ועכשיו […]
מוסר השכל לחיים
יש הרבה דרכים ללמוד: אפשר לשבת בכיתה ולהשתעמם עד מוות, ואפשר לשמוע ולקרוא סיפורים שילמדו אתכם דברים שלא לומדים בבית הספר, במכללה או באוניברסיטה. סיפורים עם מוסר השכל מתארים בדרך כלל סיפורים אישיים של איכר, תלמיד חכם ואפילו חיות, ומתוכם אנחנו צריכים ללמוד ולהכיר את הטבע האנושי. לדוגמא: כולנו מכירים את המשל על העורב, השועל ופרוסת הגבינה. משלים הם דרך מצוינת ללימוד וחינוך, בעיקר של ילדים.
סיפורים עם מוסר השכל יכולים להיות מותחים, עצובים או שמחים ומצחיקים – אבל העיקרון החוזר שבהם הוא אחד: בסוף הסיפור ישנה מסקנה חדשה שלא יכולנו ללמוד או לדעת אותה בהתחלה. מסקנה זו הופכת לתובנה שאיתה נישאר לכל החיים, ואולי נעשה בה שימוש כאשר ניתקל במקרה דומה במהלך החיים.
איך מספרים סיפור עם מוסר השכל?
רוב סיפורי מוסר ההשכל הם סיפורים ואגדות ישנות שלעיתים מגיעים מארצות רחוקות: סיפור על איכר מאירלנד, לוחם סמוראי יפני או אריות ושועלים. בדרך כלל הסיפור יהיה קצר מאוד עם טוויסט בעלילה ממש בשורה האחרונה. כדי לספר את הסיפור בצורה טובה צריך לשים לב לפרטים הקטנים ולתיאורים שיוצרים את המתח בסיפור. השומעים צריכים להיות קשובים ומרותקים ולהזדהות עם הדמויות בסיפור קצר זה. חשוב מאוד להפריד ולהדגיש את התובנה (המסקנה) המתקבלת מהסיפור כדי שהקוראים והשומעים יוכלו להבין אותה ולקחת אותה איתם להמשך חייהם.