רק סיפור, ילד.

"זה רק סיפור. רק סיפור על עגלה וסוסים.
העגלה הייתה עגלה יפה וגדולה אשר אליה רתומים סוסים רבים וחרוצים. למרות קשיי הדרך הסוסים לא היססו ומשכו את העגלה במרץ, הרי הם חייבים להגיע לעיר לפני ששעריה ינעלו לקראת הלילה. מי שנותר בחוץ בחשכה לא חי עד אור הבוקר.
מדי פעם עזבו כמה סוסים בשל המאמץ הרב, אבל הסוסים הנותרים לא חדלו לרגע. אחד הסוסים חשב שמשך דיי, ועדיף שיעלה לנוח על העגלה. חשב ועשה. 'כמה נוח פה למעלה' חשב הסוס לעצמו, 'הם לא ירגישו בחסרונו של סוס אחד'.
אך הוא טעה. חבריו הרגישו ועוד איך. סוס נוסף ראה שהוא לא שב לעזור, ומיהר לעלות גם הוא. חבריו הסוסים שידלו אותם לרדת אך הם ענו "רק עוד כמה רגעים!" היה כל כך טוב למעלה.
לאט לאט נטשו כל הסוסים את מלאכת משיכת העגלה, וטיפסו למעלה. מצבם של הסוסים המושכים היה נורא והשמש החלה לרדת במערב.
לבסוף הערב ירד, ואורות העיר היו רחוקים מן האופק. להקות הזאבים התאספו סביב..
בבוקר הנשרים כבר רבו על מה שנשאר."
האיכר הזקן כחכח בגרונו. הסיפור נגמר.

"רגע!" קפצתי מהכיסא החורק. הכיסא צווח במחאה. "זה הסוף? אבל זה סוף עצוב.." קולי חלש בסוף המשפט. עששית הנפט האירה באור צהבהב חיוור את פני האיכר שנאנח. "אז לימדו אותך שלכל סיפור יש סוף טוב, ילד?" סינן האיכר בהשלמה. אנחה נוספת יצאה מפיו כמו שריקת קומקום והוא שילב את ידיו. לא ידעתי אם לענות לו. משום מה מבוגרים שואלים שאלות בלי לחכות לתשובה, כמו מחט שדוהרת על פני הבד של אימא. "אם זה הסוף, מה המוסר-השכל?" שאלתי בהיסוס, בתקווה ששאלתי שאלה נכונה. האיכר גירד בשערו המאפיר. שתיקה השתררה. "אני חושב שמוסר ההשכל הוא לא לצפות מיצור מתאמץ לא לנוח, אבל כן לצפות ממנו לשאת נשק." האיכר קם בחריקה. החריקה שלו נשמעה כנועה משלי.

אז חיפשתי אחר מוסר ההשכל האבוד.
המורה התעלם משאלתי, אבל נזף בי כשצעקתי בכוח את השאלה בעודי מנופף ביד המצביעה. חברי קראו לי 'טיפש' או 'מטומטם' אבל לא ענו. אימא רק טפחה בעדינות על ראשי. הזבנית בחנות כמעט הפילה את העודף על החלב שאימא שלחה אותי לקנות מרוב צחוק. תחבתי אגרוף קמוץ בכיס הדהוי וחזרתי עם מטבעות שצרבו את כף ידי מעלבון. אבל לא הפסקתי לשאול.
כאשר אחד מחברי שכנעני באמיתות מוסר ההשכל שחזר כתשובה כמה פעמים שמחתי מאוד. התקשרתי לאשתי כדי להודיע שאאחר לשוב. כאשר צעדתי שוב בשביל המוכר ונקשתי בדלת הבית האדמדם התברר לי שהוא נפטר. משכתי בכתפי. לא נורא, שלו היה טוב יותר.