13:10

לאחר מספר שנים של קריאת ספרות באנגלית בנושא פיתוח עצמי, הגעתי להבנה שהחומר בעברית בנושא דיי דל לטעמי. למען האמת, אני לא מכיר כל כך ספרי פיתוח עצמי בעברית למעט ספרים קבלתיים בנושא. (לדוגמה ספר היצירה).
בספר או אוסף הפרקים הבאים אני אתייחס למספר נושאים שלדעתי חשובים לכל אדם. זאת כדי להפריד בין רעשי התפל לעיקר, מבחינת דרך החיים שלנו.
לפי דעתי, וזה יהיה פזמון חוזר, יש הבדל משמעותי בין הציפייה שלנו מהחיים. זה העולם הפנימי והאידאלי שלנו, לעומת המציאות, שזה העולם החיצוני והפיזי.
אבל מה זה פיזי בעצם? האם כשאני נוגע במים קרים אני באמת נוגע בהם? המדע המודרני גילה שאנחנו מורכבים מאטומים, שבינם לבין עצמם אין מגע ובמיוחד בין אטום לאטום. לא רק שהם לא נוגעים אחד בשני, אם אטום היה בגודל של כוכב, המרחקים בין האטומים היו כמו המרחק בינינו לבין השמש. לכן, רובנו מכילים כלום. לכן, כל מה שאנחנו מרגישים הוא לא ׳מגע׳ אלא הפרעה או שינוי בריק, השינוי הזה מגיע למוח ואנחנו מפרשים אותו. לפירוש יש חלק משמעותי לביטוי שלי, משום שההפרעה הגיעה מהעולם החיצוני אבל מתבטאת בעולם הפנימי. מכך, שיש לנו השפעה על העולם החיצוני, גם אם ההשפעה מוגבלת – היא קיימת.
האם זה אומר שהכל מנטלי? לפי הספרות שקראתי התשובה החד משמעית היא – כן. הספר ׳קיבליון׳ שנכתב ב1908 ונטען בו שהוא נלמד בעפ עוד ממצרים העתיקה הוא אוסף חוקים קוסמיים. החוק הראשון בספר – הכל מנטלי. לפי הבנתי, הכל מנטלי בגלל שהתודעה משחקת תפקיד מאוד חשוב במציאות. התשובה שלי לשאלה ״האם עץ שנופל ביער שומם עושה רעש?״ התשובה שלי היא ״אם אין אף אחד – אין יער״. לפי היהדות סופרים את בריאת העולם אחרת מהמדע, לפי היהדות העולם ׳קיים׳ 5000 שנה, לדעתי הכוונה היא לתודעת האדם, משום שבלי תודעה אין ׳הערכה של העולם׳ לכן גם אם העולם היה קיים. והיו בו יצורים חיים וטבע זה היה חסר משמעות.
בפרק הבא ארחיב יותר על החוק הראשון בקיבליון – ״הכל מנטלי״