11:50

הכל מנטלי. זה החוק הראשון והבסיסי ביותר בתורה הארטימאית. אני רואה את זה קורה ב2 דרכים: 1. כל גירוי שאנחנו מקבלים מהעולם החיצוני מגיע למוח ושם הוא מקבל פירוש. אם הוא לא מגיע למוח – אנחנו לא מודעים בכלל לגירוי. בגלל שהמוח שלנו הוא המנטליות שלנו, כל חוויה שאנחנו עוברים בעולם היא מנטלית.
2. לפי היהדות אלוהים הוא אינסופי ומושלם, אבל הוא גם יצר את העולם. בכל תהליך של יצירה יש הרס של משהו, בין אם זה לפסל או לכתוב, תמיד יש הרס או הפיכה של משהו ממצב מושלם ללא מושלם, עם אלוהים זה שונה. מה זה הפועל ׳לברוא׳? לפי ספר היצירה הפעולה נקראת ״לחקוק״. כשאני חוקק באבן אני מסיר אבן מאבן ליצירת אותיות – כך אנחנו צריכים ׳לחקוק׳ בתודעה שלנו את האותיות שהן הבסיס של העולם.
התת מודע שלנו הוא אולי הכלי הכי חזק שיש לנו. אי אפשר לשקר לו והוא לא לנו, אם ביום יום אנחנו מצליחים לקלוט מספר פרטים בכל היום – התת מודע קולט הכל. לפי אנשים מסוימים הוא אפילו אומניפונתי (אלוהי). בנוסף, אין לו חוש הומור, כשאני אומר לעצמי ״אין לי כוח״ או ״החיים שלי בזבל״ התת מודע קולט את זה ופועל בהתאם. כמו בגינה שבה אזרע קוצים – יגדלו קוצים, אבל אם אזרע שושנים אני אקבל שושנים כך עם מחשבות. תחשוב טוב – יהיה טוב הוא לא סתם סיסמה, זו דרך מנטלית חזקה.
בתנך הרבה מנהיגים התחילו את חייהם כרועי צאן, התפקיד של רועה צאן הוא להוביל את העדר ואם נקביל את התפקידים של רועה צאן ועדר למנטליות שלנו העדר יהיה התת – מודע: אין לו כיוון והוא מלא עוצמה, רועה הצאן הוא יחיד, בנוסף הוא בשליטה עצמית ושולט על העדר. לדעתי זו הקבלה לידע עתיק שהיה ידוע אז. ומי שהראה שליטה ב׳רעיית צאן׳ התאים להנהיג. מי שלא שולט בעדר שלו – לא יכול לשלוט בעצמו והתפקיד שלנו הוא לקחת את השליטה הזאת.