שתי פסקאות מתוך ספר שקראתי על לא-שפות

מֳעְמוּק. עָמוּקַה. ישנן מילים אשר חיות בסְפָר של העברית. סְפָר הכוונה – לא בדיוק בתוך העברית, וגם לא בדיוק מחוצה לה. אלא, בשולי הציוויליזציה. במקום בו הצללים נהיים פראיים והמשמעויות יצריות.
ג'ונגל, בקיצור. או אולי: האיזור הגיאוגרפי אליו אף אזרח מתורבת לא יבחר ללכת. או אולי: השטח האפור אליו נפשותיהם של אלו נמשכות.