שיפוטיות

כולנו שפטנו אנשים לא פעם ולא פעמיים בחיינו. על פי שפטנו אותם? על פי המראה החיצוני שלהם, על פי המקום בו הם גרים, על פי עדה, על פי דת, על פי לאום, על פי מין, על פי גיל .. על פי בעצם כל דבר שידוע לנו על אותו בן אדם שאנחנו מרשים לעצמנו לשפוט.
ומי לא נתקל באדם ששפט אותו ? על פי צבע העור, על פי הגיל, על פי המקום בו הוא גר. ומה בעצם הבסיס הזה לשיפוטיות? הסטיגמות וההכללות שאנשים עושים. למשל, ניקח את הסטיגמה הכי פשוטה והכי מוכרת לכולם- בנות משחקות בבובות ובנים משחקים במכוניות. זוהי סטיגמה שנקבעה לפני עשרות שנים, ועד היום זה ככה. סיבה נוספת לכך שאנשים שופטים היא דעות קדומות, למשל- בתל אביב כולם שמאלנים. במקרה אני גרה בתל אביב, ולא.. אני לא שמאלנית.
וכשאנשים שופטים אותך, אם אתה לא מתנהג לפי הסטיגמות שלפיהם שפטו אותך, אתה נחשב בתור אי חלק מהחברה. לדוגמה, קראתי כתבה על ילדה בת אחת עשרה שהלכה למקדונלדס וקנתה ארוחת ילדים. מבלי לשאול אותה הביאו לה צעצוע של ברבי. עם הדוגמה הזאת היא ביססה טענה ששופטים אנשים על פי המין שלהם. אומנם אני אסכים איתכם שהנושא שעליו ביססה (צעצועים של מקדונלד\\\'ס) היה נורא ילדותי ושטותי, אבל הטענה שהיא מנסה להוכיח היא הטענה הנכונה.
וכאשר אתם שופטים ביום יום, סתם אפילו אנשים מהרחוב אתם לא שמים לב שאתם מכניסים אותם לקטגוריה של סטיגמה מבלי להכיר אותם בכלל. הרבה פעמים זה גורם לכם להתרחק מאנשים מבלי להכיר אותם בכלל.
דוגמה נוספת לסטיגמות, בזמן מלחמת העולם השניה ועד היום נוהגים להגיד שליהודים יש אף גדול, וגם ככה היו ״מוצאים״ את היהודים בזמן השואה. אני מצטערת להודיע לכם, ממש אבל ממש לא.
אני אסכם את דברי בכך ש, אל תשפטו אנשים לפי כל פרט קטן שאתם יודעים עליו. תכירו את האופי שלו ואת התכונות שלו.