צעד ועוד צעד

למי מאיתנו לא יצא לפספס אוטובוס ולהתייאש וללכת הביתה ברגל,כשאתה מתחיל ללכת אתה חושב רק כמה הדרך ארוכה,כמה היא מייגעת ולא נגמרת,כמה תלאות יש בדרך…גם החיים הם סוג של דרך את הצעד הראשון אתה עושה כשאתה תינוק וכשאתה מתחיל ללכת הצעד הבא הוא הגן המקום בו לראשונה אתה נפרד מההורים לכמה שעות אחר כך בית הספר,לא הספקת לעכל את היום הראשון בכיתה א' ואתה מגיע לחטיבה, לא הספקת לעכל את כיתה ט' ואתה כבר בתיכון…הדבר היחידי שאני יודעת זה שהשנה לא ידעתי איך אני הולכת לעבור אותה והנה כבר אני י"ב , בהתחלה אנו רואים רק את הקשיים ואיך לא נצליח לעבור שום דבר אבל הנה הכל עובר…אז מה מוסר ההשכל אתם שואלים?תהנו
תהנו מהרגעים היפים, למדו מהפחות יפים,תתרגשו כשצריך אל תפחדו להזיל דמעה,ותייצרו זכרונות!
חופשה נעימה לכולם!