עתיד האהבה בעידן שלנו
האהבה מתנוונת בחיים שלנו. אנחנו מעדיפים להסתכל על מסכים, להיות מונעים מהנאות רגעיות, לפעול באימפולסיביות ולבטל אינטראקציות חברתיות ולהחליפן בשיחות מונוטוניות, רפטטיביות, שטחיות ומשעממות שרק מנוונות גם את היכולות הוורבליות והרגשיות שלנו.
אבל האמת היא שהיא מתנוונת בעיקר אצל אנשים שהפסיקו להאמין בה. וכן, אולי זה נשמע כמו מצרך נדיר, או איזה חלום או אפילו מעין אמונה נאיבית. אבל בעיניי היא עדיין קיימת. אנחנו מרצים את הדרישות החברתיות שהחברה והסביבה שלנו מגדירה, ומדכאים את האמונות הבסיסיות שלנו בגלל הפחד מהתעמתות מול כולם. ישנם רק כמה חלוצים שמסוגלים להתנתק.
אנחנו נמצאים בנקודת תפנית מסוכנת. המודל של אהבה עובר שינוי רציני, ונפתחות מולנו שתי דלתות. הראשונה – לחזור לעבר. אותנטיות חברתית ואינטראקציות שמנותקות מהעולם הממוכן, ה"נאור" והקר. אופציה זו תאפשר לנו, כגזע, לפתח מחדש יכולות רגשיות שנראה שהתחלשו עם הזמן, כמו חשק מיני מוגבר, או חמלה. האופציה השנייה היא לתת לטכנולוגיה להמשיך. העולם שלנו מתפתח אל עידן בו מפגשים חברתיים בין-אישיים הולכים ופוחתים, ומוחלפים בשיחות בווטסאפ, דייט ראשון מוחלף בשיחה קצרה בטינדר והתעמתויות מול אנשים מוחלפות בחסימה מהאינסטגרם. אבל כל אדם הוא האביר על הסוס הלבן ברשתות החברתיות. זה מה שמצופה ממנו.
והעידן הזה, הוא מסוכן. הוא מסוכן כי הוא לוקח מאיתנו דברים שהיו איתנו משחר הימים. האדם החדש, שיוולד בעוד 300, 400 שנים, יהיה אדם קר. אדם אינטרסנט, אגואיסט, אימפולסיבי, חסר סבלנות וחסר חמלה. כל עקרונות הפלורליזם, הסבלנות והסובלנות שעליהם חונכנו כשהיינו ילדים יימחקו, וזו חובתנו שלנו למנוע את השינוי הזה.
צאו לבחוץ.. דברו עם חברים שלכם. תאהבו. תקשיבו. תנו יד לאהבת חינם, נתינה והבנה. כך נוכל למנוע מהאדם החדש להיות האדם שאנחנו כל כך לא נרצה להיות.
תגובות (1)
אחלה שיר