עיניים כחולות

הוא היה בחור כה יפה.
גבוה, אתלט שאין לו שנית,
הליכתו הייתה כה מרשימה, כטווס.
תווי פניו היו כה משורטות,
נראה שפניו יצאו מקטלוג.
עיניו כה היו יפות וכחולות,
אשר היה ניתן לראות את הים דרכן.
קסמו היה בעינייו החודרות,
ומבטו העוצרת נשימה.
אבל היה בו פגם אחד,
הוא היה מנצל את יופיו לרע.
היה בוגד בנשיו כי יכל,
ועושה מעשים נבזיים כי היו סולחים לו.
יום אחד, בחורה שנשבר ליבה ממעשו,
קיללה אותו ואמרה – "על כל מעשה נבזי או בגידה, צבע עינייך ידהו ורייאתך תואבד. מאחלת לך שקסמך יעלם בשביל שתרגיש מה זה להיות לא שלם".
הבחור אינו ידע זאת והמשיך במעשיו.
עם הזמן ראייתו נעלמה וצבע עינייו היו לבנות,
הוא הסתגר בבית ונעלמו עקבותיו.
כעבור מספר שנים של שתיקה ממנו,
הבחורה הפגועה הגיעה אליו.
"הכנסו בבקשה", השיב הבחור.
כיצד אתה מרגיש להיות כמו כולם?
הוא הבין שהיא קיללה אותו ושאל בכעס –
למה עשית זאת?
"בגלל מעשייך ידידי, אדם חכם משתדל לא לעבור את גבול התודעה שלו, ואת גבול ההכנסות שלו.. והינה אתה פה יושב, במקום שהייתה צריך להיות כי אינך שווה מפרוטה. מסתכל בראי ואינך רואה שום דבר! כי זאת הייתה אישיות שלך – שום דבר!"