עולם חדש

אלוהים היה מתוסכל שוב, נמאס לו מכל האלים סביבו שהחליטו עליו, שהשתלטו על החופש שלו.
בעודו חשב לעצמו מחשבות, הגיע למוחו רעיון. "הם שולטים בעולם שלהם, אני אשלוט בעולם שלי" הוא הוציא דף ענקי והחל לשרבט רעיונות. כאשר ציורו היה מושלם לטענתו, החליט שהוא רוצה קצת מחמאות על השקעתו הרבה בציור היפיפה והראה אותו לחבריו.
"אני קורא לו כדור הארץ, והוא מלא בצמחים ירוקים, חיות מדהימות, פטריות, חיידקים והכי חשוב- אלים קטנים המכונים בני אדם" הכריז בגאווה. חבריו היו בשוק. "אתה בטח צוחק עליי, תגיד לי שזו בדיחה!" אמר בודהה. "אני פיסלתי עולם כזה" הוא עדיין לא האמין. אללה תקע ראשו בקיר "אני עשיתי הולוגרמה של עולם כזה! איך יכולתם לגנוב את הרעיון שלי?!" צעק עליהם. "ניסיתי להרשים את אפרודיטה, אתה חושב שהיא תאהב את ההולוגרמה שלי?"
אלוהים החל לצחוק "אפרודיטה היא לסבית, אידיוט!"
"לא היא לא!"
"כן היא כן!"
"חברים, תראו את זה" אמר בודהה והצביע על ההולוגרמה של אללה "היא קמה לתחייה!" אמר בהתפעלות. האלים בחנו את ההולוגרמה והסכימו בליבם שמעולם לא ראו דבר מדהים כזה. לאט לאט החלו העצים והחיות להעלם מן ההולוגרמה. "לאן אתם הולכים?" תהה בודהה. "גם הנהרות והימות מזדהמים" הבחין אלוהים ואז ראה פטריית עשן מפלצתית באזור יבשתי מסוים. "למה האלים הקטנים רבים?" שאל ובאמת חיכה לתשובה. אללה הגדיל את מקום האירוע בהולוגרמה "הם רבים על מי יצר אותם" אמר. זה מגוחך, חשבו השלושה. הם נזכרו שאמרו לאנשיהם שהם יצרו אותם, אך לא לכל האנשים. סוף סוף הבינו היכן טעו.
"הם רבים במקום ליצור!" צעק בודהה "למה הם לא מתאחדים?!".
שלושתם ידעו את התשובה אבל רק אללה העז לומר אותה בקול. "הם מייצגים אותנו" נאנח. "יש בידם כל כך הרבה כוח ליצור את כל מה שיחפצו בו, אבל הם מעדיפים להשתמש בו לשם המריבות".
בודהה הבין את הרמז "אנחנו צריכים להתאחד!" חייך "אנחנו צריכים ליצור ביחד! כל אחד מאתנו יצר עולם מדהים, תארו מה יקרה אם נתאחד" אמר והשאר הנהנו בהסכמה "בואו נעזוב את האידיוטים הללו בשקט, שיריבו כמה שירצו וניצור עולם חדש" הציע בודהה.
"אם כולם מסכימים" הכריז אלוהים "יש לי סקיצה של עולם ישן שחשבתי עליו בעבר שבינתיים מעלה אבק במגירה" רמז להם. כנראה שהבינו את הרמז כי הייתה שתיקה מתוקה של הסכמה.
"אני מזהיר אתכם, העבודה דומה מאוד לכדור הארץ" הפציר והראה להם את ציורו. בודהה ואללה צחקו. "אם העולם במחזור!" עקץ אללה והשניים צחקו אף יותר. אלוהים צפה בציורו "כנראה שהצבע דהה עם הזמן" התאכזב כאשר ראה את כל המים התכולים שהפכו לאדומים בגלל שימוש בצבע זול.
"זה לא כזה גרוע" ניסה לעודדו בודהה. "אתה צוחק עליי? זה דומה לפנים של אפרודיטה כשהיא רואה אל אלת הציד" עקץ אלוהים. "היא לא לסבית!" נזף בו אללה.
כאשר חדלו לריב, הציע בודהה לקרוא לפרויקט מאדים. לאחר שהסכימו, אללה בנה הולוגרמה של מאדים "לא!" צעק. "אני לא מאמין!" וחבריו מיד רצו לראות מה קרה. "האלים הקטנים, הם רבים מי יגיע ליצירה שלנו קודם!" נאנח אללה. "לא הם לא" חייך אלוהים. "הם סוף כל סוף משתפים פעולה".