welcome – פרק 2 – הפתעה של בוקר

נטע-לי קמה בעצלתיים והתמתחה במיטתה. השעה הייתה עדיין מוקדמת.
מבט קצר לשעון גילה לה שהשעה 6:00.
אף אחד ממשפחתה לא היה ער עדיין.
גם היא לא הייתה מתעוררת בשעה כזאת, אלמלא קרני השמש שחמקו לחדרה מבעד לתריסים שהתבררו כלא סגורים עד הסוף.
רעשים מהחצר הוכיחו לה שטעתה. לא כל משפחתה ישנה. ג´ק כן היה ער.
הקולות מהאימון שלו, לדעתה, נשמעים גם בטקסס, הרחוקה מהם פי מיליון.
היא נאנחה וניסתה לחזור לישון, אך ללא הצלחה.
´איך הוריה ישנים ברעש כזה?´, לא הבינה.
בסופו של דבר היא קמה וירדה למטה, עדיין עם הפיג´מה שלה, ברטינה ובגרירת רגליים.
אולי צפייה בטלוויזיה תעודד את רוחה.
היא חיפשה את השלט בעודה מנסה לחשוב באיזה תוכנית תצפה. למרות היותה "ילדה של טלוויזיה", כך היו קוראים לה הוריה מאז זכרה את עצמה, מעולם לא קמה בשעה מוקדמת שכזו, ולא ידעה מה משדרים בה. לבסוף התפשרה עם עצמה על תוכנית מסוימת, שהייתה שמורה לה בהקלטות כבר זמן רב, והחלה לצפות בה.
לאחר כמה וכמה תוכניות, נשמעו דפיקות רמות מדלת הכניסה.
נטע-לי הציצה על השעון. 8:00. לא כזה נורא.
היא ניגשה אל הדלת במהירות ופתחה אותה, אפילו מבלי לעצור את התוכנית שראתה.
או או. נטע-לי הביטה בחשש בפרצוף המנומש שבהה בה בעניין, ובאישה שלידה, עם השיער הארוך הברונטי, שהחזיקו צלחת עוגיות שהניבה ריח מעולה. כן, היו אלה השכנים החדשים.
נטע-לי בחנה במבוכה את שיערה המבולגן, שהבהיר שהתעוררה לא מזמן, והפיג´מה הילדותית שלה, שהשתמשה בה כבר שנים, עם ציורים גדולים של הלו קיטי, וכיתוב בצבע ורוד בולט על הצד, !say hello .
לא הלבוש האידאלי שנטע-לי רצתה ללבוש בפגישה הראשונה עם הילדה הזאת.
האישה הייתה ראשונה להגיב. "היי, את נטע-לי, נכון? אני איה והילדה כאן לידי," חיבקה אותה בידה "זאת זואי. אנחנו השכנים החדשים, מהמשך הרחוב. הבאנו לכם עוגיות".
נטע-לי לא הגיבה. היא המשיכה לבהות במבוכה בילדה שמולה, שכרגע גילתה ששמה זואי.
למזלה, נראה שהילדה לא שמה לב, ואפילו משועשעת. היא הוציאה לשון בשובבות לעבר נטע-לי, וחייכה אליה. זה כבר הוציא אותה מההלם שהייתה שרויה בו. היא חייכה חזרה.
"אה, כן, בטח, תודה. כנסו, כנסו," פתחה את הדלת לרווחה, נזכרת בנימוסיה, שאימה תמיד התעקשה עליהם "ההורים שלי ישמחו מאוד לפגוש אתכן. אל תדאגו, הם לא יישנו הרבה זמן".

* מי שרוצה לראות את זה כולל הפרטים הקטנים, ועם תמונה בסופו, שייכנס לכאן: bookcity.co.il/editpage.asp?id=278763 (כן, אני כותבת גם שם…)