תגובה כימית

הלב הוא מיכל שמכיל נוזל. זה נוזל מיוחד, כמו סרט צילום, הוא אוגר בתוכו את הזיכרונות.
כשמשהו שופך את הלב, זה כמו שנשפכת כוס, כל הנוזל הזה מתפזר.
כאשר מגיע משהו, שמטרתו היא רק לעזור לזה ששפך את ליבו, והוא זורע קצת מהדעה שלו, אז נוצרת תגובה כימית.
הדעה שלו היא תמצית הידע שהוא יודע בנושא, שלרוב היא מועטת, אחרת היה שותק.
הדעה שלו, יחד עם נוזל הלב, יוצרת תגובה כימית שגורמת לפיצוץ רגשות עז.
מי ששפכת בפניו את הלב, הוא הנפגע, ובגלל הדעה, שאפילו לא שייכת לך, הוא הולך ונעלב, פגוע, נסער, כאוב.
וגם אתה נפגע מהפיצוץ.
רק זורע הדעה לא נפגע, נשאר שלם.
ועכשיו, זה ששפכת בפניו את הלב, עכשיו הוא בכלל לא רוצה לשמוע, אפילו יותר, ואתה ביזבזת את הנוזל שלך לשווא, והכל בגלל דעה מטופשת אחת.