צדקתי

אני מתחרטת כל כך על הקטע שרשמתי עלייך
אני מתחרטת כל כך שנתתי בך אמון
לא הייתי צריכה לספר לך דבר
או להעמיד אותך בסיטואציה שכזאת.
סיפרתי לך על מה שקורה לי בפנים
על הסופה הזאתי
על כל הכאב
ולמה אין לי אמון באדם
למה לא אוכל לראות את עצמי במערכת יחסים בחודשים הקרובים
ולמה אני לא נותנת לשום דבר לחדור
סיפרתי לך עלי ועליו
על שתיינו
שתי נשמות אבודות אך תואמות כל כך
סיפרתי לך איך פשלתי בגדול ואיך הוא ריסק כל דבר שהגדרתי "שלי".
ושלטת בי
ואני
הייתי שלו.
ואת קיבלת אותי
לא התחרפנת מהאמת הכאבת
מהאני האמיתי שלי
ונפלתי לזה
האמנתי שאני לא כזאת נוראית כמו שאני חושבת
ראית אותי נחנקת מהדמעות של עצמי ומהקולות בראש שלא נותנים לקול לצאת ושלא נותנים ללב שלי דקה מנוחה
מאז שעזב,
טעיתי .
יקירה ;
טעיתי שנתתי לך להכנס
כי את ברחת
את כמו כולם
את רק מראה לי את מה שכבר ידעתי .
שאין במי לבטוח
אפילו לא באיזה פסיכולוג שלא יבין דבר.
כנראה גם את לא הבנת דבר .
הדבר היחיד שמנחם אותי כרגע זה שצדקתי.
כל כך צדקתי .