עבר נשכח

דניאלה וסופי הן היו החברות הכי טובות מאז כיתה א'. הן עשו הכל יחד, הכל כולל הכול, למדו יחד, הלכו לחוג יחג, נפגשו.. וכך הלאה
עם השנים הן גדלו ,פרחו ונהפכו לנערות יפות תואר.לדניאלה היה שיער בלונדיני ארוך והעיניים ירוקות מדהימות ולסופי היה שיער שחור מבריק והעיניים כחולות אפורות..
שתיהן עלו לכיתה יא אך באותו שנה הצטרפה תלמידה חדשה, השמה נטלי.. היא הייתה במיוחדת כולם נפלו ביופיה חוץ מסופי אך דניאלה לא הבינה שהיא נפלה בפח בכך שהיא נהפכה להיות החברה של נטלי .
היא עשתה כל דבר שביקשה ממנה ולא שמה לב שהיא פוגעת בחברתה, סופי.. מכיתה א' היו חברות ועכשיו הן נהפכו לאויבות כי השנאה של נטלי כלפי סופי גדלה וכך ההפך..
סופי התאהבה בנער מהשכבה לא רק מיופיו אלה גם מהאופי שלו, שהיה טוב לב, חביב על כולם ושלא רק חשב על עצמו.
נטלי שמה לב לכך ,לכן היא עשתה מעשה שפגע בסופי!
היא כל פעם דיברה איתו עם אוסטין..
הם נהפכו לחברים, לא רק לקחה את חברתה דניאלה עכשיו גם את אהוב ליבה, אוסטין.
היא ניסתה לא לשים לב וגם התעסקה רק בבית הספר ונהפכה לילדה דיכאונית..
כל יום הולכת לבית הספר וחוזרת כרגיל עושה את המטלות שלה.
עד שיום אחד נמאס לה..היא מנסה לדבר עם דניאלה והיא ללא הצלחה היא מתייאשת, כשלא שמה לב היא נדקלת באוסטין, היא קמה במהרה ולוקחת את סיפריה ולפני שהיא רצה היא מתנצלת לאוסטין וממהרת לתוך השירותים.. סופי כל כך התביישה ולמוחרת היא אומרת לאמה שהיא לא מרגישה טוב.. ולכן היא נשארת בבית.
היא מבלה את זמנה בכך שהיא מתכוננת למבחן שיש עוד מעט, צופה בסדרות או סרטים בזמן שאוכלת את הגלידה שכל כך אהבה, וניל עוגיות..
היא לא שמה לב לשעה ולפתע מישהו דפק בדלת, היא שואלת בלי רגש " מי זה? "
והקול עונה " זה אוסטין, אפשר להיכנס? ".
היא עונה בהפתעה " כן בטח " היא פותחת את הדלת ומגלה שזה כן הוא, לבד עומד ומחכה בסבלנות.
לאחר שנכנס היא סוגרת את הדלת ושואלת " למה אתה נמצא כאן? "
ענה בחיוך " רציתי לדעת למה לא הגעת, ולתת לך את השיעורים" ..
ענתה בייאוש " סתם אני לא מרגישה טוב" מקווה שלא ישים לב שהיא שיקרה.
ענה בחשד " אוקי..האלו השיעורים "
ענתה סופי " תו..דה" בגימגום
שאל " את בסדר?"
ענתה סופי " כן " בביטחון.
והוסיפה " רוצה לשתות משהו? "
ענה ביסוס " כן מים ,תודה "
ענתה " או- קי " היא הלכה למטבח כשהיא מזמזמת לה שיר שהיא אוהבת וכאשר היא חוזרת היא מביאה לאוסטין את הכוס המלאה במים קרים.. ולפתע שאל " איזה שיר זמזמת? ". ענתה סופי" אחד השירים של דמי לובאטו"
ענה " אה, טוב כדאי שאני ילך, ביי"
ענתה " להתראות " וסגרה שיצא מביתה.
היא הרגישה את הפרפרים בבטן, היא כל כך התרגשה שאוסטין נמצא בביתה ולרגע שכחה שלבשה מכנס קצר וחולצה ,פיגמה שישנה איתה..
לאחר שאמה הגיעה, מהעבודה סיפרה סופי שאוסטין בא לכאן, היא שמחה כל כך שאמרה " תהיו יחד יום האחד, אני יודעת! "
אך סופי תמיד עונה " את סתם אומרת, הוא בכלל עם נטלי "