עבודה אבודה
זהו סיפור על ארבעה אנשים:
### ; @@@ ; //// ; ו- &&&.
ל- ### היתה עבודה, אותה צריך היה לעשות.
הוא היה בטוח ש- @@@ יעשה אותה.
//// היה יכול לעשות אותה.
אבל &&& לא עשה אותה.
@@@ כעס, בגלל שזה התפקיד של ###;
אבל ### חשב ש- //// צריך לעשות זאת.
הסיפור נגמר בכך ש- ### האשים את @@@,
בגלל ש- &&& לא עשה את מה ש- //// יכול היה לעשות!
רמז:
### – כולם,
@@@ – מישהו,
//// – כל אחד,
&&& – אף אחד.
תגובות (11)
###, מישהו, כל אחד, ואף אחד.
לא יודע מי הראשון…
ללא שימוש ברמז… יפה מאוד.
כדי לקרוא את הרמז (באותיות לבנות) הקלק על הטקסט, אחוז וגרור כלפי מטה, עד חמש שורות מתחת למלה 'רמז'.
### = כולם.
זה גאוני
חחחח קראתי מהר, עשית לי כאב ראש, בכל אופן אהבתי את הרעיון
רעיון מגניב ויצירתי בטירוף.אהבתי.
גאוני. פשוט גאוני.
יפה מאוד!
וכבר אמרו חכמינו: "קידרא דבי שותפי – לא חמימא ולא קרירא"…
אגב, הערת לשון: "אותה צריך היה לעשות" – חסרה שי"ן: "שאותה…". טעות נפוצה, אבל אני מניח שלך היא פשוט נשמטה בטעות…
עוד הערת לשון: "צריך היה" – אם אינני טועה, נכון יותר הסדר: "היה צריך".
לא בטעות. שי"ן היידוע נכונה, אך לא הכרחית.
"היתה עבודה, שצריך היה לעשות", לעומת: "היתה עבודה, אותה צריך היה לעשות". 'אותה' מחליפה את 'ש' בתפקיד המיידע. למרות זאת, גם 'שאותה' נכונה.
במשפט הפשוט קיים סדר: נושא-נשוא-מושא, "למישהו היתה עבודה", "היה צריך לעשות". 'היה' מתכתבת עם 'מישהו'.
במשפט "צריך היה לעשות", 'צריך' ו'היה' החליפו תפקידים. במקרה זה, 'היה' מתכתבת עם 'עבודה'.
הסמנטיקה דקה מאוד, ועל כן שתי הצורות מתפרשות לעיתים כזהות.
תודה רבה.
שוב שלום,
1. לגבי השמטת השי"ן – ראה בקישור המצורף, סעיף 2:
https://hebrew-academy.org.il/2012/05/31/%d7%a2%d7%9c-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99/#_ftnref1
אבל אולי לא הבנתי נכון את המקרה כאן…
2. לגבי סדר המילים:
אם אינני טועה, בדוגמה שהבאת: “למישהו היתה עבודה” – "עבודה" היא הנושא, ו"היתה" היא הנשוא שלה. כמו בדוגמה המובאת במילון אבן שושן: "'היתה עלי יד ה" – נשוא, מושא עקיף, נושא, לואי".
בכל מקרה, לדעתי, המשפט היה יכול להיות פשוט יותר כך:
"ל### היתה עבודה שצריך לעשות" – בלי "אותה" ובלי "היה". ואולי אפילו רק: "ל### היתה עבודה לעשות".
אישית, מבחינת הסגנון, הייתי מציע לכתוב כך: "…עבודה שיש לעשות" או: "עבודה שצריכה להיעשות". אבל זו רק שאלה סגנונית, ולא הערת לשון.
המילה 'צריכה' מתייחסת באופן מודע וישיר ל'עבודה', אלא שכאן בדיוק טמונה ההטעיה המכוונת: מי אמור לעשות את העבודה?
'היה' או 'צריך' יכול להתפרש בשל ההטעיה בשני אופנים, שאחד מהם הוא ש-### צריך לעשות.
'צריכה' – פתרה את ההטעיה. לא משנה מי, העיקר שהיא תתבצע.
בפני האקדמיה לעברית, אני קד בהכנעה.
"…עבודה לעשות" – זו אכן הצורה המועדפת.
תודה רבה עומר. השכלתי.
בשמחה! אשתדל להגיע גם למדע הבדיוני שלך בקרוב…