סיפור חברות
הקדמה
היי כולם! :)
לי קוראים לי קטיה ואני מאוד אשמח אם תקראו את הסיפור הזה,שמספר על חברות ש…
רבו תמיד ובסוף… ת'אמת בואו אני אספר לכם הכל מההתחלה:
אז ככה,שבוע שעבר חברות שלי רבו… חס-וחלילה שזה יקרה עוד פעם!!
אני הייתי לצד אף אחת מהן כי אם,למשל, הייתי לצידה של אחת מהן אז השניה הייתה נעלבת וזה היה יכול להיות ממש באסה!!!!!!!!!!! :(
אבל תאמינו לי לא היה קל לא לרכל עם מישהי אחת על האחרת :(
כל אחת רצתה לרכל איתי על השניה!!!
ואני…. ת'ם יודעים…. לא יכולתי שלא לשקר ש:"כן,כן היא כזאת … וכזאת …." ו… טוב הבנתם אותי.
פרק:1
תחילת הריב
"קטיה!!!!!" שמעתי צעקות מחלון חדרי,
"מה?!" עניתי טיפה מאוכזבת כי בדיוק נתנו לנו ש"ב במתמטיקה והיה שם ציור אם מלא,מלא,מלא שקנאים והינו צריכים לאמוד את מספרם!!!
"קטיה!!!!! מה את ישנה או משהו?!" מי שקרא לי גם היתעצבן טיפה,
"מה,מה?! מה את רוצה ממני?! אני מכינה שיעורים!!!"
"או יופי סוף-סוף את עונה לי!!! קטיה? את יכולה לבוא אלי?!"
"כן,בטח כשאת תתני לי לסיים בנחת את השיעורים!!!!!!" היתעצבנתי,
"טוב,טוב לא צריך לכעוס!!"
"כשלא יהיה צריך אני לא אכעס…" מלמלתי כדי שהיא לא תישמע.
"אז עכשיו ברצינות,את יכולה לבוא אלי?!!!!" חברה שלי היתעצבנה נורא.
"אני רק רגע צריכה לשאול את אמא ואבא שלי!!!!" צעקתי כמה שיותר חזק כדי שהיא תישמע אותי.
"אה…או.קיי אני אעמוד כאן עד שתחזרי,או.קיי?!" אמרה חברתי.
"או.קיי אבל את עומדת כאן בלי לזוז כי אם אני אבוא ואת לא תהי פו אני לא אבוא אליך!!!" אמרתי והלכתי לשאול את אמי אם אני יכולה לבוא אליה,למה לא רצתי בשמחה אתם שואלים?
טוב…כי כמעט כל יום אני באה אליה ומשתעממת…
כששאלתי את אמא שלי היא אמרה כן והלכתי לומר לחברתי (שדרך אגב קוראים לה אלייה) שאני יכולה ולצערי הרב היא עדיין חיכתה לי שם ואמרתי לה שאני אבוא עוד כמה דקות.
היתלבשתי,עשיתי ש"ב,נעלתי נעליים והלכתי אליה כמה שיותר לאט וכשהגעתי חיכתה לי הפתעה קטנה (או טיפה יותר גדולה ממה שאמרתי),
עוד ילדה גדולה אפילו מאלייה שהיא חברתה שיר בעצם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הייתי כל כך מבואסת אבל למזלי לשיר של אלייה הייתה אחות ושמה טלי,
אז אלייה ושיר שיחקו לחוד ואני וטלי שיחקנו לחוד.
"באיזה בית-ספר את לומדת?" שאלה אותי טלי,
"אינשטיין!! :)"עניתי לה.
"אה… אני לומדת בבי…."לא סיימה טלי את המשפט וכבר שמענו בכי מחדרה של אלייה !!!!!!!!
אני וטלי באנו לשם וראינו את אלייה יושבת על רצפת החדר ובוכה!
"מה קרה?" שאלנו שתינו במקהלה
"אחותך"אמרה אלייה לטלי "אעליבה אותי!!!" סיימה אלייה את המשפט ומחאה דימעה.
"כן….אני יודעת…היא תמיד מעליבה את כולם!!!! אפילו אותי היא מעליבה ואחר כך,כשאני מחזירה לה היא אומרת אותי לאמא!!!" אמרה טלי והורידה את ראשה.
"נו,מה הבעיה פשוט אל תהי חברה של שיר יותר!" אמרתי ושאלתי "איפה היא בכלל?!"
"אני לא יודעת איפה היא אבל אני בטוחה שהיא לא רוצה לדעת מה אני חושבת אליה!!!" מלמלה בכעס אלייה.
"טוב…" אמרתי וניסיתי להשמע כאילו אני חייבת ללכת ולא ממציאה תירוץ,"אני אלך אממ… הבייתה כי… עדיין לא סיימתי ש"ב במדעים"
"ביי!!!!!!! אם תוכלי תבואי אליי מחר!!" אמרה ניקול,קמה מהרצפה,דחפה את טלי והלכה למחשב.
הייתי המומה ממה שהיא עשתה כרגע!!!!! ופשוט הזמנתי את טלי הבייתה אליי כדי שלא יקרה לה סיפור לא נעים….
תגובות (0)