~ סוס של אי ~

הלכתי לאטי על החוף.
הזיכרונות הטריים מהסופה, מהאי, מהסערה ומהגלים העקשניים שלא הרפו ולא עצרו את הסערה הכבדה, שבגללה הושלכתי לחוף, זיכרונות אלו העסיקו את מוחי בשעתיים שהעברתי בחיפוש אחר נפש חיה, היו די הרבה בעלי חיים שהסתובבו, אבל לא מישהו, לדבר איתו להעביר זמן, וכבר ידעתי שלחזור הביתה לא אוכל.
נכנסתי לבקתה קטנה שגיליתי בדיוק באותו זמן, התרגשתי, בטח גר כאן מישהו.
השתעלתי, ערפל חם וסמיך עמד באוויר וחנק אותי, לא יכולתי לנשום.
שדה הריאה שלי היה מצומצם עקב הערפל הכבד, ושמעתי רק צעדים כבדים ואיטיים.
"מי זה?" מלמלתי, חסרת כוחות; בטח הלכתי המון, הגעתי בזריחה, ועכשיו כבר חושך.
יכול להיות שהצעדים היו בראשי; הרי הייתי מסוחררת.
לולא ראיתי בבירור סוס, הייתי בוודאי בטוחה שפשוט דמיינתי.
הסוס בא אליי תוך כדי שרגליו מתופפות על רצפת הפרקט.
הוא ניגש אליי והחל להתחכך בי בראשו.
"איזה מתוק" אמרתי וליטפתי אותו, הוא לא התנגד כלל וכלל.
מהניסיון שלי עם סוסים, בכל זאת, אבי היה פעם סייס,
הם בדרך כלל פרנואידים כשהם פוגשים אנשים שהם לא מכירים, זה מוזר, טוב, הכל כאן מוזר.

~~~~

נשארתי על האי כבר המון זמן, אבל היה חלק שלא העזתי להיכנס.
היו לי אוכל ומים, היה נהר עם מים נקיים, מתוקים ורעננים שהתפרש לכל אורך החוף,
וחיות וצמחים בשפע.
נהניתי מאוד אבל לפני בערך שנה הסוס, שקראתי לו ג'רמי נעלם.
חשבתי שאולי הוא הלך לחלק השני של האי ולא חזר,
אולי טרפו אותו, או שהוא הגיע לזקנה, אולי הוא פשוט לא רצה לחזור.

~~~~

יום אחד שישבתי ליד הנחל ושתיתי מים לרווחה, שמעתי צהלות סוס חרישיות,
זינקתי מיד אל המקום שבו הן נשמעו ולהפתעתי לא ראיתי רק את ג'רמי,
ראיתי שלידו היה עוד שני סייחים קטנים וחמודים וסוסה יפהפייה שעמדה לצידו.
"אז לא עזבת? אה?" אמרתי לו וליטפתי אותו, והוא התחכך בי,
בדיוק כמו איך שנפגשנו בפעם הראשונה.