נועה ואני פרק 6 "סוף הסיפור"
הינה תישתו את השיקוי הזה!
אבא: (לגימה)
אמא: (לגימה)
אריק: (לגימה)
נתשה: (לגימה)
ישש אתם אנושיים!
תודה נועה!
אין בעד מה.
(למחרת)
הינה יום רגיל אני ונועה שום פעם מאחרות להסעה שלנו, וכמו כל יום אנחנו צוחקות.
נתשה בואי אנחנו נאחר!
אני כבר מוכנה ממזמן.
לא איחרנו אני גאה בך נתשה איזה כיף יהיה לעבור יום רגיל בבית הספר!
נכון נועה כאילו זה יום הלימודים הראשון בבית הספר.
הינה ניקול!
שלום ניקולוש,את לא מאמינה מה עבר עליי ועל נועה אתמול.
נועה ונתשה תספרו לי בבקשה.
טוב, אז כך הכל התחיל.
אה ועוד משהו לפני הסיום, אמא ואבא שלי חזרו להיות ביחד.
הסוף!
תגובות (2)
אני מאמינה שהתכוונת (לגימה) ולא (גלימה). הכתיבה לא טובה, הסיפור לא ברור ולא כל כך מעניין או מותח או הגיוני. לא נעים לי "לקטול" ככה, אבל אני ממליצה לך לקרוא ספרים וסיפורים אחרים באתר כדי שתביני את צורת הכתיבה המקובלת. בנוסף חסרים סימני פיסוק ותיאורים. אני ממליצה לך לתאר את פעולותיהם של הדמויות במילים ולא בתוך סוגריים.
אני הבנתי את דעתך.
אני עושה את זה בישביל הכיף.
אבל עדיין תודה.