מקום שני

זאת הייתה חברות שנמשכה רוב חיי, חברות של 14 שנים.
תמיד היית במרכז, מהבנות הכי בולטות, "מלכת הכיתה".
בנים שרצו אותך היו מתקרבים אליי רק בשביל להשיג אותך.
ההתעסקות הרבה ביופי, זה היה כל כך שטחי.
היינו כל כך שונות, הפכים מוחלטים, בהחלט אני חושבת שזה היה גורל.
גורל שחיבר בנינו, ועכשיו גם הפריד.
אף אחד לא הבין איך אנחנו חברות, כמו שמן ומים.
זה גם מה שהיה יפה, משהו אצלי נגע בך ועד היום אפילו שאנחנו לא מדברות, את אומרת את זה ומחפשת דרך להתקרב.
היום אני לא מי שהייתי פעם, אני יכולה לעוף לבד בלי שתחזיקי לי את הכנפיים.
עם השנים תמיד הרגשתי מקום שני, כל התחלה חדשה נראית קצת מפחידה בלעדייך,
עכשיו אנשים רוצים אותי בלי שום קשר אלייך.
ואיך לא תמיד אהבת בנים, העדפת אותם על פני חברות.
ניתקנו את הקשר, אחרי שלא כיבדת את ההחלטה שביקשתי ממך, לא לדבר על זה שהרס אותי, שהשאיר בי צלקת עמוקה.
ידעתי להעיף אותך מהחיים שלי יפה מאוד, משאירה אותך מאחור חברת ילדות.
תמיד אני אזכור אותך, אי אפשר לשכוח את כל מה שקרה.
אז היום אני צועדת בדרך חדשה, לעבר המקום הראשון.