מצועפות

אהבתי
האם את מעוניינת בזה שאנסה לנסח תגובה בומבסטית? אני מזהירה אותך, היא תהיה לא קשורה או מובנת בעליל, ובטח יהיה לה חסך רציני בהיגיון.

הכתיבה גאונית, המילה מצועפות עושה לי רע בחיים.
לא הבנתי בדיוק מה ניסית להגיד, אבל לא באמת אכפת לי כי הכתיבה הייתה מדהימה.

וואי וואי, הייתי צריך לבדוק בגוגל מה זה מצועפות.

זה נשמע כמו התחלה של משהו, או אולי סוף, אולי תנסי להרחיב את זה? לתת קצת יותר פרטים על המספרת או על זאת שמקשיבה, להוסיף עלילה והכל.

המסע המופלא XD נכון? רק עכשיו הבנתי למה זה כזה מוכר לי. הטירה הנעה ראית? הרבה פחות מפחיד, למרות שהסגידה היא בדרך כלל למסע דווקא.

בכל אופן גם אני הייתי צריכה לחפש את המילה הזו באינטרנט XD פשוט קוראת סיפור שמשפיע עליי. רוצה ספר טוב באמת? "מרד הנפילים" אני בעשר עמודים הראשונים וכבר זה התנך. כתוב יותר טוב מתנך. בעצם תנך לא כתוב טוב ודי מעפן. ממממ… בעל חשיבות של קנאי דתי כלפי התנך. כן. התיאורים בספר מעלים בך רגשות בלתי מוסברים ( 1000 עמודים של עונג ושפה גבוהה. כן כן, 1000)
לא משנה סליחה שחופרת חח
לגבי ההרחבה- זה אמצע של קטע שחתכתי כי לא יצא טוב. אולי הייתי צריכה להתאמץ יותר חזק

ספרייה זה לא אופציה, אני מבוקש בספריה בעיר שלי, השאלתי ספר לפני כמה שנים, אהבתי אותו יותר מידי ולא ממש רציתי להחזיר… וראיתי דאפ נוט וקוד גיאס אבל אני לא כל כך אוהב אנימות.

תנסי לכתוב סיפור חדש סביב זה, אני מבטיח שזה כיף, איפלו לא סביב כל הסיפור אלא אולי רק הרעיון, תנסי.

בכל מקרה אני פורש לישון, שמח שאהבת את הסיפור העקום שלי, לילה טוב.

ושוב אני יושבת ושואלת את עצמי אם את מוכשרת מעבר להבנתי או מעבר להבנתו של כל אחד. את יודעת, ברצף כזה את יכולה פשוט לכתוב קטע שלם שלא אומר כלום ואני אתלה אותו על הקיר, מתוך אמונה שזו אוליב אז במאה אחוז הוא אומר משהו. אני בוטחת בך שניסית להעביר מסר, אבל אני סתומה מדי בשביל זה. סליחה-,-
גם אם הייתי מנסה ממש קשה, היה יוצא לי כמו לליזה אם היא כן הייתה כותבת לך ביקורת באחת בלילה>< אני שונאת לתת לכותב הרגשה שהמסר שלו עבר מעוות, אני שונאת לצאת סתומה, אני שונאת שלא להבין בכלל כלום, למחוק ולשכתב תגובה במשך חצי שעה ויותר, לתמצת אותה ולהגיש כמו מבחן, ואז לקבל 57, כשהשתי נקודות רחמים.
אז אני פשוט לא מגיבה. אני לא מגיבה לאלכס, אני לא מגיבה לואל ואני לא מגיבה לך. מבחינתי זה כמו אתר מלא מבחנים קטנים, ואני בלחץ בחינות. בבקשה, רק תביני אותי, זה כמו להיות עיוורת. זה כמו להיכנס למוזיאון אומנות מודרנית, ולראות איש בחליפה בוחן ציור של קובייה. זה כמו לפתוח את ספר הפיזיקה של אח שלי, ויותר מהכל זה כמו לנסות לזהות חבר, כשהמשקפיים לא עלייך. אני לא מבינה, אני לא מבינה, אני לא מבינה.

תקשיבי הפעם אני לא הפרש כי כבר אתם יודעיים שאני בזמן האחרון נמנעת מי זה. אבל גם נירא לי אין מה לפרש!. כמו שכבר כתבו פו . את פשוט ניסית להעביר קטע שמהעביר מצב מסויים . אוויה מסוימת. ו.. עשית את זה לא רע. אבל גם לא טוב. כן.. אוליב אני סוף סוף מוצאת ביקורת על איזה סיפור שכתבת. הדמות מעבירה בעיקר בילבול! והיא בעצמה לא מבינה על מה היא מאררת. או שאולי בעצם זה הכוונה ההתחלית שלך?. להעביר לנו את רגש הבילבול? את החוויה המטלטלת המבלבלת?. "צומת דרכים" כן זה מבלבל. מעניין אם את עכשיו באיזה צומת דרכים בחיים..? (אני מאררת לי) . בקיצור שכחי מהביקורת!. אם מה שרצית להעביר זה את רגש הבילבול שלך.. . אז עשית את זה בצורה הכי משמימה שיש. כולם פו חשים בילבול יחד איתך. הצלחת באקט פשוט קוסמי. להעביר את רגשותך אלנו עם הסיפור הזה!. את מבולבלת אנחנו מבולבלים. את פוחדת אנחנו פוחדים . ו.. אלויי שהיה לי עשרית מהכישרון שלך!. זו רק תפילה. כמה חבל שזו רק תפילה ולא מציאות עכשוית, אני מקנאה בך המון על כך . אבל קנאת סופרים קנאה טובה. לא קינאה רעה. אוף אלויי שנחזור להיות בקשר. אני מתגעגת למנטורית שלי . המשך יום מבורך

עלה לי תרחיש של מישהי שמסתכלת על אדם הנוסע לידה באוטובוס ובונה לו סיפור רקע וחיים על פי מה שהעיניים שלה רואות..לא יודע למה.
בכל אופן, הכתיבה טובה ומאוד מרמזת, ואם זאת גם לא..ואני אסביר.
הקטע מושך להמון כיוונים, וזה דבר טוב..אבל הדבר הטוב יותר הוא זה שלא פירטת, נתת לי להבין לבד מה הטקסט אומר לי.
שמח לראות את זה, יפייפה כמו תמיד ציפור שלי.

אני חייבת להודות שאני מבולבלת פי עשרים מכל תגובה פה
זה טוב שלא פירטתי? זה רע? הכל כאן… מתנגד. להכל
לא. הכוונה מור היא בשום פנים ואופן לא בלבול.
אולי במקום לנסות להבין כל דבר תנסה להשליך מעצמכן וסתם לקרוא את זה להנאה
אישית אני חושבת שזה בנוי טוב אבל לא ברור כאן שום דבר. ובכן זה עדיין בנוי טוב כמו לראות קטע מסרט שאינך מכיר. אפשר לדמיין ואפשר להנות.
כל אחד לקח למקום אחר. כבר לא נעים לי לכפות את דעתי

אני לא מגזימה אישה, זו האמת.
את עמוקה באופן מעורר השראה וכמעט מפחיד.

אחרי שאני קוראת את התגובות אני מבינה שאולי אני פשוט לא פירשתי נכון את הקטע.
אני אישית לא כל כך הבנתי את הקטע ואת האמת שקראתי כמה פעמים ונסיתי לדמיין אותו בראש אבל לא הבנתי.
יכול להיות עמוק מדי ויכול להיות מבולבל מדי וחסר תיאורים.
במיוחד לא הבנתי את מה ההשר של ה"יודעת" אחרי המשפט "הוא לא יודע להגדיר" אולי אני פשוט לא מבינה אבל אני אשמח להסבר.