מכתב

לכל העשרים אנשים שקראו את הסיפור הזה, אני "את". מייט, אני כל כך מצטערת, עבר עליי הסופש הכי נורא בעולם(פלוס מכה ענקית לביטחון העצמי שלי). אני כרגע אחרי חמש וחצי שעות שינה ביומיים האחרונים, תופעות לוואי(ניראה לי שהבנת ממה), וטיפה אלכוהול, אז אני מתנצלת מראש על כל מה שאני עומדת להגיד.
לא חשבתי שתקרא שום דבר מזה. אני מבינה שאתה לא "הוא", ואני מבינה שאנשים אחרים הם לא "הוא", ולמרות כל מה שאמרת, אני לא בטראומה. אני פשוט שונאת אנשים, ולכן התקשור שלי מזעזע וגם ההיגיון שלי לגבי כעס. כי ההיגיון שלך אומר שאם אני אכעס עליי אנחנו לא נהיה חברים, ושלי אומר שאם תכעס עליי אתה תהרוג אותי במכות. עכשיו, לך זה לא ניראה הגיוני שאני אסמוך עלייך מספיק כדי לספר לך על כל ההתמכרויות והפגמים שלי, אבל שאני אפחד מחתך פצפון שאם לי הייתה את ההזדמנות לעשות, היה גדול פי שבע ועמוק הרבה יותר. אין בזה שום דבר נסתר על איך שגדלתי "איתו" ועל האמון שלי בבני אדם. זה לא אומר שפגעת בי בצורה מזעזעת ושאין כזה דבר אימן הדדי. זה אומר שאני אדם חלש שלא שווה את הזמן שלך, ושאתה לא צריך לדאוג שאני אפחד. הייתי מפחדת ממך בכל מקרה, גם אם לא שתכאיב לי, אלא שתעשה משהו אחר, כי מנקודת המבט שלי זה מה שאנשים עושים. אני מצטערת שאני גורמת לך לחשוב שחתך פצפון על האצבע זה דבר נורא, אני חתכתי את (למען פרטיות נקרא לה בשם שונה) הינאטה עם זכוכית בטעות, וזה לא היה סוף העולם. והיא לא שוכבת במיטה בלילה ומאבדת את דעתה בגלל טעות קטנה כזו, אז פשוט תחשוב שגם אני לא. זו אותה טעות, אפשר לחשוב שיש לה את אותה ההשפעה. אני מבינה שזה שאני מפחדת זה לא משנה, ואלא הייתי צריכה לכתוב לך את זה, אני מופתעת שבכלל נכנסת לאתר. יש לנו נקודות מבט שונות, כי אתה מאמין באנשים ובפתרונות שלהם, ואני מאמינה שהם יכולים להרים עליי פטיש ולנפץ את הגולגולת שלי, אבל אתה מבין שכתבתי את זה במצב מאוד דומה לזה שאני בו כרגע? פיזית, השיקול שלי מזעזע. אני מבינה שאתה מנסה לגרום לי להיפגע כמה שפחות, אבל אתה לא צריך לדאוג לדברים כאלה במה שאתה מכנה "חברות". חברים נותנים עצות ושטויות כאלה, הם לא אמורים לדאוג מכל עקיצה שממוקמת במקרה על הזרוע של החבר שלהם. ברגע שאתה מתחיל לחשוב על השטויות שאני עושה אנחנו לא חברים, אני פתאום מקרה צדקה. אל תעשה צדקה, זה לא מה שעושים בגילאים כאלה(אומרת מי שקטנה ממך). אל תיקח אחריות למשהו כזה, ואם אני אגרום לי לנזק בגלל בעיות אמון או עקיצות זו תהיה הבעיה שלי, וזו תהיה האשמה שלי, ואתה לא תצטרך לחשוב שזה על המצפון שלך. אני מבינה שאמרת שאתה מנסה שאני אפגע כמה שפחות, אבל זה יהיה לך ממש קשה לעשות אם אני אנסה את ההפך, וזה לא משהו שאתה צריך לחשוב עליו. תתעלם לחלוטין מכל מה שאי פעם אמרתי על פחד, ואני פשוט לא אדבר על הדעה שלי לגבי אנשים, כי זה ברור שאני גורמת לך להיסחף עם כל כמה שאני לא חושבת שבני אדם הם ראויים לאמון, או שהם לא נהיים אלימים אחרי כל וויכוח. בהתנצלות ענקית(ממני ומכל הסיבות שבגללן יש לי כאב ראש כרגע), מייט

ודרך אגב, אתה מאוד שונה מ"ממנו" אתה הרבה יותר דומה לגברת א' שביקשתי ממש לא לקרוא את הסיפור שלי עליה

ובקשר להסבר שהייתי חייבת לך בתגובה האחרונה, כתבתי את זה עם בהשפעה של משהו(אני חושבת שיש אנשים באתר שיודעים את הגיל שלי ולכן אני מרגישה לא בנוח לכתוב בדיוק מה, אבל אני מניחה שתנחש כי זה לא משהו שאני עושה בפעם הראשונה). הייתי לא צלולה עד כדי כך