מי אני בכלל, שיגיע לי אושר?

איך בשנייה אחת
כל העולם מתמוטט
הלבן הופך לשחור
האור הופך לצל
השמש הופכת לירח
היופי לכיעור
האהבה והחברות
לשנאה
החברים שאמורים להיות כל עולמך
לצערך, זה לא כמו בסרטים
אין סוף טוב
או חיים מושלמים
הם פוגעים
בך בוגדים
לא תומכים
לא עוזרים
למה הם שווים?!
הדיכאון שלך הם מכניסים
אתה חושב שזה בגללך
אבל הם אשמים
הם מבאסים
הם פוגעים
לך הם הכל הורסים
אל תצפה ליחס מיוחד
כי בשבילם
אתה בדיוק כמו כל אחד
אפס!
למה שיתייחסו?
למה מי אתה בכלל?
סתם עוד פיסת אדם
שלא שווה לירוק לידה
אז מה עדיף?
להישאר לבד?
או לסבול איתם?
מה יותר כואב?
לבד?
או ביחד עם עצמך?
כי הם לא יהיו לצידך
אל תפתח ציפיות
כי הם פשוט יפוצצו לך אותם בפנים
אז ככה תישאר
בדילמה של עצב או כאב
כי אחרי הכול
מי אתה שמגיע לך אושר?