יומני היקר – פרק 6
הייי סיסי ..
אני פשוט רוצה לשכוח הכל! זה היה השבוע הכי נורא בחיים שלי!!!!!!!!!
הדבר היחידי שבא לי זה להטיס את עצמי על טיל לשבוע הבא!
למה לא על הליקופטר?
כי הם נראים כמו ציפורים עם מאוורר על הראש.
קצת הצחקתי את עצמי. בפעם היחידה בשבוע.
ליאם, עם הרגל השבורה שלו ניסה לדובב אותי כשהוא נמצא מאחוריי הדלת
"נו!" הפציר בי "ספרי לי מה קרה!" התחנן
"אין סיכוי" מלמלתי בקול מדוכדך, בקושי מחלצת הברה אחת.
"מה?? עושים עוד שיכוני בינוי?"
איזה אידיוט "אני לא אספר לך.." השבתי בשקט, מתעסקת עם הגופייה החדשה שלי
"קנית פרה עם מקדחה??" המשיך ליאם עם רצף הדיבורים הבלתי אפשרי שלו.
"עזוב אותי!" צעקתי. גם את זה הוא לא שמע. אידיוט.
"תיקרא לאחותי…? תפתחי את הדלת" ביקש.
הלכתי ברגליים כושלות אל עבר הדלת. מדדה בקושי על שתי רגליי.
איך היא יכלה לעשות לי את זה??? הטרידה מחשבה את ראשי, איך?
פתחתי את הדלת ולחשתי לחישה צומרנית "ערן, זה שהייתי מאוהבת בו, נהפך חבר של ליהיא, חברתי הנאמנה, בזמן שידעה שיש לי רגשות אליו!"
סיס, אני אספר לך אחר כך, טוב?
פשוט היום יום שישי, ומחר היום האחרון של השבוע הארור הזה.
אני רוצה ללכת לישון ולנקות ממני את היום\שבוע הדוחה הזה!
שינה טובה, תהיה לי. זה מה שהכי, הכי בטוח!!!
-המשך יבוא…-
תגובות (2)
זה בהחלט שיפור משמעותי!
המשיכי בסגנון זה. יש הרבה יותר תיאורי רגש ופחות התעסקות במראה החיצוני.
עדיין, הסבירי את אשר התרחש כדי שאנחנו, הקוראים, נבין.
הרעיון של "יומני היקר!" הוא רעיון יפה!
אוקיי…