חיוך מוסתר

~~~~~~~~~~נקודת מבט של הסופרת~~~~~~~~~~
היא נגשה אליו, חייכה, לא יודעת מה צופן לה העתיד,רק מקווה שהוא יחייך בחזרה.
אין תגובה.
הלכה אחורה, מאוכזבת, לא מבינה, השיניים שלה מלוכלכות? היא הביטה בו בעניים סקרניות והתחילה לצחוק, צחוק מתגלגל ורחב, הנער הביט בה מבולבל \\\"אתה… אתה… פוחד…. לחייך….\\\"
אחרי כל מילה נשמעה צעקת צחוק, הנער עמד מבויש, והסתכל לצדדים, היא המשיכה לצחוק, לא היה לה אכפת שהם באמצע רחוב סואן, היא צחקה כמו שלא צחקה לעולם.
הוא התרחק וצחוקה נפסק, היא ניגשה אליו, אחזה בזרועו ומשכה אותו מאחורי בית הקפה המלא שמימינם.
\\\"אתה, פוחד לחייך?\\\" שאלה, והפעם פרצופה נהפך רציני, והנער, עדיין מובך ומבולבל מכל מה שקרה בשתי דקות האחרונות, ענה ביובש \\\"אממ כ..כ..כן\\\" \\\"למה?\\\" שאלה וחיוכה נגלה שוב \\\"כי… אני…\\\"

#מצטערת שזה קצר#