הרבה יותר עמוק

רציתי נורא לומר לך מה אני מרגישה אבל נורא פחדתי שגם אתה תלך בדיוק כמו השאר שלא ידעו איך להתמודד עם מצב קצת יותר מסובך.
רציתי, כל כך רציתי שגם אתה תרגיש משהו קטנטן כלפיי שכשקר תביא לי את המעיל שלך וכמו ברטים קיטשיים תחזיק לי את כפות ידיי ותינשף עליהם במטרה לחמם אותם.
אך אין החיים האמיתיים יפים וורודים כמו בסרטים ולכן אני לא אומר לך את מה שאני מרגישה כי לאבד אותך יכאב לי יותר מלהיות לידך בלי לומר לך אף מילה על מה שאני מרגישה.
כל מה שאי פעם חיפשתי בבנים מצאתי בך וכמו מפגרת נתתי לך חופש בחירה ובהתחלה זה כאב לי נורא שכבר לא היית רק איתי, כבר לא חיבקת אותי בבקרים ולא צחקת כשסיפרתי את הבדיחות המסורתיות כי לחבק אותה ולנשק אותה זה הרבה יותר כיף מאשר להקשיב לי וזה בסדר כי היא יפה, גבוהה ומגניבה והיא כל מה שאני לא ולמרות שהבנתי, בלילות לא ישנתי רק בכיתי על כל מה שאיבדתי.
כך חלפו ועברו ימים ולילות ומיום ליום נראיתם רק יותר ויותר מאושרים ותאמין לי ששמחתי בשבילך כי כל כך רציתי שתהיה מאושר גם אם זה לא בגללי וכבר למדתי לחיות עם הכאב הזה ואפילו די חיבבתי אותה עד שיום אחד ראיתי אותך יושב לבד וחשבתי לגשת אליך ולשאול אותך אם הכל טוב איתך.
אכן ניגשתי והתיישבתי לידך.
נשמתי ושאלתי אותך ואמרת לי שרע לך כי למרות שמצאת אהבה איבדת חברה חשובה ולא ידעתי אם לבכות או להסמיק ולפני שהספקתי להגיב אמרת שאתה מתגעגע אליי ופה כבר ידעתי מה לומר ואמרתי שגם אני, חיבקת אותי ואמרת לי שתמיד תהיה שם בשבילי וזה לא משנה לך בכלל מה אני מרגישה וכשאמרת את זה קלטתי שאף פעם לא אהיה מסוגלת להיות בת הזוג שלך כי מה שיש בינינו הוא הרבה יותר עמוק.