הסוס האדמוני – פרק 4
אחרי שאני והסוס המדהים שלי – ג'ינג'ר יכולנו לרכוב שוב, נתקלנו בבעיה נוספת.
כדי שהתרופה תעבוד אמרתי שאעשה כל דבר, וזה הזמן שלי להשלים את חובתי, לראות אם אני ראויה.
אני וג'ינג'ר נסחפנו לתוך מן מקום כזה, זאת הייתה חצר ענקית! מלאת מכשולים.
לפתע הופיע איש גבוהה ושמנמן שניצב מולינו ואמר, אם תצליחו לעבור את המסלול הזה בפחות מ- 20 דקות, הסוס שלך יהיה בריא כמו שור, גם אם הוא יפצע בדרך, הכל יתרפא אם תצליחו, אבל אם לא – הסוס ימות.
"אסור שזה יקרה!" אמרתי.
"אנחנו חייבים לעשות את זה, את ואני, זה מבחן החברות שלנו" אמר הסוס שלי לפתע.
"אתה יכול לדבר?! מגניב!" אמרתי.
"למקומות, היכון, הכן, רוץ!" אמר האיש השמנמן ואנחנו התחלנו לדהור.
"מכשול ראשון" אמרתי.
"נעבור את זה, זה נמוך לקפיצה…" אמר הסוס.
כל מכשול היה גבוהה יותר מזה שלפניו, כשסיימנו את מכשולי הקפיצה, עברנו לריצה בין קונוסים.
"מהר! מהר!" סיננתי לסוס שלי.
ראיתי את ג'ינג'ר, הוא רץ מהר ככל יכל.
"עכשיו זאת מהירות, נצתרך לרוץ עד קו הסיום" הכרזתי.
רצנו ורצנו והשעון מתקתק.
"עברו 15 דקות!" אמרתי.
"מהר יותר!" אמר הסוס והמשיך לדהור ולדהור.
לפתע ג'ינג'ר נתקל באבן ונפלנו.
"זה כואב…" קרא ג'נג'ר.
"אנחנו חייבים להגיע לקו הסיום! הכל ירפא כשנגיע! אחרת – תמות" התחלתי לבכות.
ג'ינג'ר לא יכל לעמוד על הרגל, ואני ממש נלחצתי.
"נשארו רק עוד 2 דקות!" אמרתי והוספתי: "אתה חייב לקום ג'נג'ר!".
מהמקום בו היינו לא יכולנו לראות את קו הסיום.
"אנחנו צריכים נס…" אמרתי בחוסר תקווה.
התיישבתי על גבו של ג'ינגר שהתישב על הרצפה.
לפתע, הרגשתי שאני עולה למעלה.
"ג'ינג'ר!" קראתי.
"קדימה! אין לנו זמן!" אמר ג'ינג'ר והתחיל לרוץ.
"נשארה לנו פחות מדקה, ועדיין לא רואים את קו הסיום!" אמרתי מלאת דמעות.
תגובות (2)
יואווווו!!!!!!!!!!! D=
מדהים, אני הולכת לקרוא את ההמשך! :)
לא יכולה לחכות יותר!!!!!! >
תודה רבה רבה לך שאת עוקבת אחרי הסיפור, אתם לא מבינים כמה כיף זה לקבל תגובות חיוביות :)