הסוס האדמוני – פרק 2

אבא רצה ליקנות לי סוס חדש, אבל אני לא הייתי מרוצה מכך, כי… נקשרתי אל הסוס האדמוני שלי ממש חזק.
לא רציתי שהוא ימות, אז ביקשתי מאבא שייקח אותי למקום שבו התרופה.
לא היה קל לשכנע אותו, לפעמים הוא אדם קצת קשה, אבל בתכל'ס הוא האבא הכי טוב שאפשר לבקש.
אבא הסכים ונסענו.
ביקשתי מהווטרינר עוד פרטים עד שהגעתי למקום מסויים בקריית שמונה.
חפרתי במשך שעות, אך לא מצאתי כלום.
אחרי שחפרנו אני ואבא במשך 6 שעות אבא התייאש ואמר: "יאללה, הולכים הבייתה".
אני סרבתי לבוא, אני הרגשתי שהסוס היה כמו אח שלי, הוא היה ממש חשוב לי.
דמעה אחת זלגה מעייני, היא נפלה על האדמה וחלחלה לביטנה.
לפתע ראיתי משהו נוצץ, בדיוק במקום של הדימעה, חפרתי וחפרתי אך זאת הייתה סתם זכוכית.
"אני אף פעם לא אגיד אף פעם כשמדובר בחבר!" אמרתי לאבא כשהבחנתי בכך שהוא מיואש.
חפרתי עמוק יותר במקום של הדמעה, האמנתי בניסים ולא התיאשתי אך לא מצאתי דבר.
האם השמועה נכונה?
באמת יש תרופה כזאת?
היא באמת באזור הזה?
עד כמה עמוק היא נמצאת?
השאלות האלה ממש הטרידו אותי.
לפתע, צלצל הטלפון.
"הלו? כאן הווטרינר, הסוס הגיע למצב אנוש, אם התרופה לא תגיע בדקות הקרובות הוא ימות!" אמר הווטרינר וליבי נשבר.
"אני חייבת למצוא את זה! לא משנה כמה אכשל, לא משנה אם כל ידי יהיו חתכים ושריטות, לא משנה אם ירד לי דם! אני לא אשבר! זה לא רק סוס, זה החבר הכי טוב שלי!" הכרזתי וחפרתי עמוק כשדמעותי זולגות וידי עייפות.