המהפך – הקדמה

אתם מרגישים את ההרגשה הזאתי שאתם פשוט בלתי נראים. כאילו אף אחד לא שם לב אליכם אבל אתם לא לבד? לפעמים אני פשוט מרגישה כמו קיר. קיר שלא רואים. קיר שלא קיים. קיר שפוגעים בו, שחושבים שאין לו רגשות, אבל יש לו. יש לו רגשות, וזה כואב. לא פחות מכאב פיזי, אפילו יותר. אני מרגישה שעדיין לא מצאתי את מקומי בעולם הזה. עדיין לא מצאתי את עצמי. אני מרגישה שיש לי מין ריקנות כזאת שאף פעם לא נעלמת. שהכל חוזר על עצמו ואני לא יכולה לעשות כלום. העולם מסביבי ממשיך בשלו ואני תקועה במקום, בלי יכולת לזוז.