הילדה מהרחוב

כולם אמרו שאני מטומטמת וצבועה וכל הכיתה צחקה להשפלות של הילדים שהשפילו אותי.
ביום למחרת לא רציתי ללכת לבית ספר וקמתי בלי חשק,.כאילו מישהו בא, מכוון רובה לראשי ואומר לי שעם אני לא אלך, אמות.
כששטפתי פנים אמא אמרה שמישהי באה לראות אותי.
לא האמנתי.
השעה רק 6:44 בבוקר, מי יבוא בשעה כזאת?
אז ראיתי אותה. היא הייתה ילדה מאוד נחמדה ואפילו לא הכרתי אותה. קראו לה סתיו. היא הביאה לי בונבונירות ואמרה שראתה איך הם השפילו אותי אתמול. היא הסבירה שגם בבית הקודם קרא לה אותו הדבר, כנראה היא הייתה תלמידה חדשה.
ואז הבנתי שניהיה חברות ממש טובות ומאוד שמחתי שסוף סוף יש לי חברה אמיתית. גם כשהיינו בחטיבות אחרות, שמרנו על קשר. עברנו כבר עשרים שנה ואנחנו עדיין שמרנו על קשר.
עד אתמול.
אתמול היה היום הרע בחיי, ההשפלה הכי גדולה בעולם, אין לי אפילו מילים לתאר את המקרה שקרה.
אתמול סתיו נישקה את חבר שלי.
אולי נשיקה בלחי, אבל זאת עדיין נשיקה.
חבר שלי וסתיו עובדים ביחד בהייטק, אני כמובן זמרת ועובדת על שירים חדשים באותו זמן.
אתמול הלכתי להביא לחבר שלי אוכל, כי שכח ואז ראיתי את הנשיקה… עד היום סתיו לא יכולה להראות את הפרצוף שלה לידי וחבר שלי… לא חבר שלי…