Revolution פרק 2

לפתע שמעה ג'ון רשרוש עלים מאחוריה. היא הסתובבה וחיכתה לגרוע מכול. היא התכוננה להיראות חסרת אונים ומפוחדת ואבודה. אך בסוף התברר כי זה היה סנאי עצים.
ג'ון הלכה לכיוון הנגדי מהעיר ווילבי, בכוונה למצוא את בית העץ שם אמור לשהות מונרו אם לא ברח כבר. התיאור שהיה בתוכנית לא היה מפורט ביותר וג'ון הייתה צריכה לסמוך על חושיה. לבסוף ראתה באופק את בית העץ וכשהגיע אליו לא ראתה -כמצופה- את מונרו.
לפתע מטלית הושמה על פניה וראייתה היטשטשה ו…
-יום לפני-
"אה!" צעקה ג'ון בבהלה והסתכלה אחורנית. "אני לא מאמינה עליך קריסטין!" צעקה על חברה ג'ון. קריסטין גיחכה וחייכה לעצמה חיוך מבודח. השתיים הלכו לבית הספר לעוד יום עגום.
כמו חלומה של ג'ון, היום הזה לא היה יום רגיל. היום שכבתה של ג'ון הלכה למוזאון המדענים לקבל הרצאות משעממות על מכונות משעממות 'שיועילו לעתיד האדם המודרני'…
ג'ון חשבה שהכול סתם קשקוש אחד גדול!
הנסיעה באוטובוס הייתה מייגעת. כולם צעקו וצרחו ושרו בקול מחריד. ג'ון הייתה נערה שקטה ונעימה ו… אולי בודדה?
אומנם ג'ון הוקפה בידי חברים וחברות רבים אבל היא הרגישה בודדה מאוד. לא משנה כמה חברים יהיו לה, היא תדע שהם לא אמיתיים.
כשסוף סוף יצאה ג'ון מהאוטובוס המחניק היא הייתה חייבת להיכנס לתוך בית ההרצאות שבו הילדים לא שקטו במיוחד…
ההרצאה התחילה אבל ג'ון לא הקשיבה כלל וכלל. בסופה משהו תפס את תשומת ליבה של ג'ון. "מכונה שקוטעת את רצף החשמל… לקטעים… קשה מאוד… חיכוך… והכול נכבה…" ג'ון לא הבינה את דבריו של המדען מהמעט ששמעה אבל החליטה בסוף ההרצאה לגשת אליו וכך גם עשתה.
ג'ון חיפשה את המדען ובדיוק כשעמדה לשאולו על המכונה שהזכירה לה את סדרת הטלוויזיה
"Revolution" האי דיבר עם מדען ומדענית אחרים על מכונת זמן שחייבים לשמור עליה.
ג'ון מעדה ונפלה לתוך קערת חלוקים מלוכלכים רחבה שעמדה בכניסה לדלת. המדענים שמעו רחש אבל במידה לא יאמנת של חוסר מזל, ערימת חלוקים בדיוק נפלה אחרי ג'ון מהתקרה. המדענים הניחו שזה השמיע אתה רעש, אף שהיה נדמה להם שמהירות הקול השתנתה.
"או ווה" אמר אחד המדענים והסתכל בשעונו. "חייב לזוז אחוקים" אמר ואחריו יצאו החוקרים ושומר הראש.
עד שהורדתי את כול החלוקים המסריחים מעלי כולם כבר יצאו מהמקום.
אם הייתם רואים כמה חלוקים היו שם! בעובי מטר לפחות! נדמה היה לה שנחתו עליה מטר של בגדים והיא נחתה על חצי מטר.
"הלו?" שאלה.
"הלו!"