שלום כיתה א', בית הקברות של המלאכים
תמימה הכיתה,
חמימה ואוהבת,
הלא היא כיתה א',
אח, איזו שנה מיוחדת!
אך האם ידעתם
שאותה כיתה תמימה
לא מסתירה את
סודה הנורא?
שכן כיתה א'
מלאה בקברים.
קברים של צדיקים,
של ילדים תמימים וטהורים.
אותם הילדים נלקחים
אחד אחד, בעל כורחם
ופוגשים את המרצחים
בלשונם- המורים.
"הציור שלך שגוי בעצים ובפרחים,"
אומרת מורה לאומנות בידענות
"עצים כחולים? הם הרי לא קיימים.
קיימים רק עצים ירוקים."
ומדוע כך, מורה יקרה?
מדוע אינו יכול ילד תמים
להאמין בעצים כחולים
ובפרחים שחורים?
מגלים להם,
לאותם מלאכים תמימים,
את כל הסודות השמורים
של עולם החיים.
האין זה אפשרי לומר
מדי פעם לפעם
שהילד צעיר מכדי לדעת
שליבו שואב דם?
חיות מתות ומשומרות בזכוכיות,
ושמיים כחולים על כל הניירות.
סודות החיים המפחידים לעינהם פרושים,
ואת כל המסתורין וההנאה מעלימים.
ובכל קבר בכיתה
ישנם רק שני דברים,
אותה יצירתיות שרוסקה,
והנשמה שכעת נותרה קרה.
תגובות (4)
דווקא יצא לך יפה, אני מאוד אהבתי
וואו, ממש אהבתי
דווקא יצא מאוד יפה. היה לנו פעם בשיעור אנגלית משהו בנושא הזה. בכל מקרה אני ממש מסכימה עם זה..
לאו דווקא לקחו להם את התמימות. התכוונת אולי לדמיון? הרי, מדמים עצים כחולים מתוך פרי הדמיון ולא מתוך תמימות של ילד קטן.
לא רק המורים לוקחים מהם את זה, יש עוד הרבה. וללא קשר, המטרה של מורה היא ללמד. מחובתו להסביר לילד שלא קיים דבר כזה. למה להשאיר את הילד באשליות? חשבת על זה שאולי זה טוב כשהמורה מעלים את הדמיון היותר מידי פורה ומסביר לילד את הדברים המציאותיים וההגיוניים? אני לא חושבת שזה דבר רע.
בסך הכל, אהבתי את השיר. אל תזלזלי בערכך. וגם, תמיד טוב לנסות דברים חדשים :)