משל על עגבניה וחציל
היה היה בארץ רחוקה חציל צלוי על האש. יום אחד היה החציל נח בחצרו, משתרע בקערה רוויה בטחינה צוננת ומרעננת בצל עצי הפיתה. באה אליו העגבנייה ואמרה: "הו, חציל, חציל, אין כמוך בעצלנים. מצאת החמה עד צאת הכוכבים שוכב אתה לבלי מעש בצל הפיתה, כאשר אני עמלה בסלט. עד מתי תשב ותסתפג בטחינה?" ענה לה החציל: "טיפשה את העגבנייה! אילו היית יודעת יוקרו של חציל בטחינה, לא היית מתפארת בסלטך שהרווחת בעמל. את עמלה כול היום בסלט הטפל ואילו אני נח לנפשי וזוכה בטחינה שלא תסולא בפז."
אז העגבנייה דקרה אותו וברחה.
מוסר השכל: לא מתעסקים עם עגבנייה עצבנית.
תגובות (19)
למה אף אחד לא מגיב לי??
השקעתי בסיפור ואף אחד לא מעריך!!!
הממ לא הבנתי
.-.
מה לא ברור?
המשל….
לא המשנה
לא אהבתי כל כך אולי תנסי לשמור את ההומור ולעשות משהו קצת יותר מובן ורציני…
אני בן, אחותי.
ברור שאסור להתעסק עם עגבניה עצבנית. מי הדביל שייתעסק עם ירק שהוא תמיד אדום כולו?
חזק!!! אהבתי
מחזק את דעתי על העובדה שפלפל אדום זה רשע, עגבנייה בהתחלה זה ירוק, וסלק זה סת'.
חחח..
אומנם כבר למדתי את זה מניסיון, אבל טוב שאתה מזהיר את חסרי הניסיון בהתעסקות המרה עם עגבניה עצבנית XD.
מה שמצחיק הוא שחושבים שהמסר יהיה בסגנון "אל תהיה עצלן" (מסר שקרי! אבל נחזור לנושא..) אבל בעצם המסר הוא לא להתעסק עם עגבניות עצבניות.
ויש כאלו שיחשבו שזה מצחיק בגלל שאין עגבניות עצבניות. זה בגלל שהם מעולם לא פגשו אחת…
שתדעי לך שהעניין שהזכרת מהווה בעיה רצינית מאוד אצל אחוז גדול מהאוכלוסיה. הרבה אנשים מוצאים את עניין העגבניות המרוגזות משעשע, היות ואינם מאמינים בקיומן ולוקחים את הדברים בהומור, אך כשהם נפגשים עם עגבניה עצבנית אמתית, אין הם מסוגלים לעשות דבר והם מוצאים את עצמם נבוכים ומזועזעים, כך שלעיתים העגבניות פוצעות או אף הורגות אותם בקלות יחסית. זה עניין רציני ביותר ויש לטפל בו.
חחחחחחחחחח XD
לא ציפיתי לזה ממך … :P
אני עגבנייה עצבנית ואני מוצאת את הסיפור הזה מעליב
את לא סלרי?
נשמתי היא נשמת עגבנייה עצבנית שכלואה בגוף סלרי
כדאי לך לעשות עם זה משהו…
אני מתראה עם פסיכולוג כבר שנים.. כל הזמן מנסים לשכנע אותי שאני בעצם סלרי, אבל לא רואים את העגבנייה ששוכנת בתוכי וזועקת לגאולה
עד מתי??
חחחחח עד סלט
חחחח יפה אמרת