לבנה בשמי חלם

ביקשו אנשי חלם לקדש את הלבנה.
קרה המקרה, ובאותו הערב עננות כיסתה את שמי העיירה.
חיפשו וחיפשו, אך לא מצאו. כך נמשך העניין שעה קלה, עד שבעת התבהרות השמים, ראה אחד התושבים, את השתקפותה במי הבאר.

"מצאתי" קרא בקול, "כיצד תאיר הלבנה את השמים, עת לכודה היא בעומק הבאר?!"

טיכסו עצה, והביאו חבל ארוך. את החבל שילשלו אל הבאר, ובעזרת קרס כפולה בקצהו – ניסו 'לדוג' את הלבנה.
הקרס, בהגיעה אל תחתית הבאר, נתפסה בזיז אבן.
שמחו אנשי חלם על כי עלה בידם ללכוד את הלבנה, וכל שנותר כעת, הוא לחלצה ממיצר.
משכו ומשכו, אך האבן חזקה.
נחו מעט, וספרו עד שלוש. הפעם השתחררה הקרס, ואנשי חלם נפלו על גבם.
עת היו שרועים על הקרקע, חייכה אליהם הלבנה ממרום.

"הידד!" צהלו החלמאים, "הצלנו את הלבנה".
עתה, קידשו את הלבנה בשמחה.