התחנה המרכזית

בתחנה המרזית של תל אביב , ריח של מוות , בירה וסגריות אם לא תהייה לי סיבה טובה בחיים אני לא אגיע למקום הזה , רעיון עבודה מסריח בעבודה מסריחה ובמשכורת עוד יותר מסריחה . בכלל התחנה המרכזית מיצגת את העיר עצמי התחנה חדשה ומודרנית מאוד והאנשים האנשים האלה כל מה שנשאר מהם זה הנשמה .
הנסיעה באוטבוס משכיחה לי אותה המוזיקה לא נותנת למחשבות שלי לקחת אותי . הנהג בולם בפתאומיות , שניות אחרי זה נשמע "לאן אתה נוסע , תסתכל על הכביש , מי למד אותך לנהוג ? " .
לאחר מכן זוג מאוהבים נעמד מול האוטבוס בתחנה . הוא חייל היא טיפשה . הוא מחזיק לה את הפנים בשתי הידיים והפה שלו זז , היא מנהנת עם הראש ושמה את היידים שלה על שלו . הם מתנשקים נשיקה של פרידה. זה הולכת להיות פרידה להרבה מאוד זמן , אני זוכר כשאני הייתי חייל היה קשה לעזוב את החברים משפחה והכי קשה לעזוב את החברה שנאתי את זה כל-כך לעזוב אותה עכשיו לבד בבית .הייתי נותן באותה תקופה הכל כדי להיות איתה עוד דקה עוד שנייה . עכשיו זה כבר לא ככה .
הוא מפסיק לנשק אותה ועולה לאוטבוס לצריפין … עוד כמה שעות הוא יראה אותה שוב .