הפיל והעיוורים

מעבר לים וההרים,
שכנה עיירה של עיוורים.
יום אחד יצאו אנשים מהעיירה,
ופגשו איש שהעמיד פיל למכירה.
חמישה עיוורים ניגשו בסקרנות,
כי מעולם לא שמעו על חיה שכזאת.

מכיוון שהיו נטולי ראיה,
כל אחד מישש חלק מהחיה.
אחד מישש את בטן הפיל,
ואחד את חדקו הלא רגיל.
אחד בדק לו את הזנב,
ואחד את הרגל שעליו ניצב.
אחרון נגע באוזן מלפנים.
צריך לספר זאת לכל החברים!

חזרו לעירייה כל החמישיה,
ואחד אחד החלו לתאר את החיה.
קם אחד וכך תיאר:
"הפיל הוא גוש מחוספס ביותר."
אך אחר טען: "הפיל אינו עגלגל,
הוא יותר דומה לצינור פתלתל."
"סיפורך רחוק מהאמת עד מאוד,
הפיל גלילי ועבה כמו עמוד"
"הוא בכלל לא עבה, כך לי נהיר,
הפיל הוא צר קצר שעיר"
"הפיל שעיר? איזו בדיחה,
לפיל יש בכלל צורה שטוחה."

ואז אחד שאת הכבוד רוצה
הכריז שהפיל הוא מכונף ומנוצה.
אנשי העיירה היו מבולבלים,
מי צודק לגבי הפילים?

קמה זקנה חכמה ואמרה:
"אני לא חושבת שיש סתירה.
כל אחד מחברי הקבוצה,
תיאר את החלק שמצא.
אך זה שלא בדק את טענתו בכנות,
אין לקחת את דבריו ברצינות".

כמו העיורים שעליהם הדיבור,
גם אנחנו לא רואים את כל הסיפור.
כל אחד קולט חלק מהעולם,
וחלק אחר בשבילנו נעלם.
כדי לשמוע דעות אחרות,
מלבד את אלה שאומרים שטויות.