המשלים על נחש המים, הרפסודה והמבנה | סוטרות בודהיסטיות מאוירות
פעם לימד הבודהה את תלמידיו דהמה באמצעות שלושה משלים.
בתחילה, סיפר הבודהה את משל נחש המים.
אם אדם כלשהו שרוצה ללכוד נחש מים יאחז אותו בזנב, הנחש עלול להתפתל לאחור ולהכישו, ובכך לגרום לו ייסורים קשים ואף מוות. אולם, אם אדם זה יגביל את צווארו של הנחש באמצעות מוט לכידה, כמה שהנחש לא יתפתל ולא יתלפף על ידיו ועל גופו, הוא לא יוכל להכיש אותו. ראש הנחש, שמהכשתו יש להיזהר, הוא התשוקות. אלה הלומדים דהמה כדי לגבור על אחרים בהתנצחויות משולים לאדם שתופס את הנחש בזנבו. לעומת זאת, אלה המבקשים ללמוד דהמה על-מנת לשחרר את התודעה ממידות רעות, ולפתח בה מידות טובות, משולים לאדם המגביל את צווארו של הנחש באמצעות מוט לכידה.
לאחר מכן, סיפר הבודהה לתלמידיו את משל הרפסודה.
כשמישהו חוצה נהר על רפסודה, הוא לא לוקח אותה עמו בתום חציית הנהר. הוא משאיר אותה מאחור מכיוון שהיא מילאה את תפקידה. באופן דומה, אנשים שהגיעו ליעדם בדרך הרוחנית יודעים שהגוף, החושים, ההבנה, כח הרצון, הזיכרון וכלל התופעות ארעיים, נתונים לסבל, ונטולי בסיס. הם משתמשים בהם כמו ברפסודה, אך לא מזדהים עמם.
המשל הבא שסיפר הבודהה לתלמידיו הוא משל המבנה.
”כמה טוב היה אילו הייתם מחזיקים בדבר כלשהו שהבעלות עליו תהיה קבועה, חופשייה מסבל, ותעניק אושר תמידי. כמה טוב היה אילו הייתם מחזיקים בתפיסת 'אני' שתשביע את רצונכם; תפיסת 'אני' שדומה למבצר נאה, עם קורת גג, עמוד תווך ובריח איתנים, דגל מתנוסס, חפיר להגנה ועץ דקל שמניב פירות. אך האם אתם מוצאים דבר מושלם כזה? האם אתם מוצאים תפיסת 'אני' כלשהי שההיקשרות אליה לא תגרום עצב, אנחות, תסכול, פחד מאובדן, וסבל?“ לאחר שהתלמידים השיבו בשלילה, הבודהה המשיך ואמר: ”גם אני לא מוצא דבר מושלם כזה. איני מוצא אף תפיסת 'אני' משביעת רצון. לפיכך, יש לזנוח את השאיפה לבעלות באשר היא. יש להפסיק להיצמד לתפיסות 'אני' באשר הן.“
מהו מצב תודעתם של חכמים משוחררים?
הוסרה קורת הגג התומכת בבּוּרוּת. עמוד התווך של הזדהות עם הגוף נותק מן הקרקע. נפרץ הבריח של חמשת המכשולים, שכובלים את התודעה לעולמות התחתונים. הורד הדגל של גאווה. חפיר הרעב הרגשי נסתם לחלוטין – תמו הנדודים בסנסארה (saṃsāra). עץ הדקל של משיכה לקיום נכרת והפך לגדם. הושלכה מעמסת התשוקות. חכמים שהגיעו למצב זה עולים אפילו על העולמות של אינדרות (Indras) וברהמות (Brahmas).
מששמעו התלמידים את הדרכותיו של הבודהה, האדירות כשאגת אריה, הם נתמלאו שמחה.
יהי טוב!
לצפייה בגרסה המאוירת:
תגובות (0)