“האנשה”

דג מטייל לו באקווריום הגדול שבצד הבית המאושר.
מים נקיים, נופים מדהימים, עצים יפים, אוכל מצוין,
בקיצור טוב לו כאן, מה רע?!
"היום סוף כל סוף נוסיף לאקווריום דג חדש" אומר בעל הבית לאישתו בנחישות רבה,
לא העלה בדעתו שהדג מבין את השפה.
אך הוא הבין, ליבו גער, הפחד בו עלה,
"איזה פרטנר יגיע?" חשב בליבו הדג.
הכין את עצמו לקראת הפגישה.
לאחר שעות של הכנה נפשית נרגע הדג,
ולפתע הגיע החבר החדש מתוח עם המון זעם.
"זוז מכאן, עכשיו זה המקום שלי!"
אומר החדש לדג הותיק, אך הותיק מנסה להשיב בחיוכים.
"שלום גם לך" ניסה הותיק להתחיל בשיחה נטולה עצבים,
אך לא נוצר שום חיבור בין השניים ממש פלא פלאים.
עברו להם ימים והותיק סובל מאלימות מצד הדג החדש,
כותב את צוואתו שלבעלי הבית הוקדש.
"למה הייתם צריכים להכניס אותו לכאן?!"
צועק הותיק לעבר בעלי הבית שלא מבינים "דוגית",
"הוא לא מפסיק להכאיב לי"! זועק הותיק בדמעות שליש.
אך הם לא שמעו ולא ניסו להבין,
הסכלו על הדג במין חיוך לא מבין.
חשבו שטוב לשניים ביחד ואין שום סכסוך.
מסתדרים בינהם באופן דיי ברור.
הנמשל חברים…
ילד אחד, ילד שני, רבים בינהם וההורים לא מבינים.
לא חושבים לרגע שנוצר סיכסוך בין החברים.
הם מנסים לדבר, ונכנעים בשנייה. מנסים לאותת לעזרה,
ומהפחד נתקלים בשתיקה.
הם בכל מקרה פוחדים שהוא איכשהו יבין,
שאכן אותתנו לעזרה וממנו אנחנו מפחדים.
זאת לא האנשה, זאת שפה אנושית, זה בני אדם שאליכם הם פונים.
תפתחו עינים מבוגרים! תפעילו את השכל והחכמה שקניתם
בין השנים!
אתם מספיק חכמים כדי להבין שאם ילד בולע רוק
בכל מילה שנייה שמוציא מהפה,
יושב לו משהו כבד על הלב!
מספיק חכמים כדי לדעת שאם ילד מסתכל לצדדים בכל שנייה,
הוא כנראה פוחד ממשהו מסוים שנובע מבעייה!
אז זה המשל וזה הנמשל,
העיקר שתבינו את המסר וההעיקר!