סיגריה אחרונה

צמא לך נפשי
כמה לך בשרי
כך נאמר בתהילים. ואני יושב על מדרכה, מקלל.
בא לי סיגריה, כן אני יודע לא בריא והכל. אבל לפעמים אני לא מסוגל. לקחת אחת. לנסות לשרוף את כל מה שבפנים.
נודר לכם שמעולם לא פגשתם יפייפיה כמוה. מה שתגידו. היא מושלמת.
אני מכיר אתכם. אתם רוצים תיאור מה יפה בה בכלל. אז שתדעו. זה הבפנים. לא בחרטא, בפנים.
הרבה יודעים את זה, אז הם לוקחים. מדברים איתה קצת והיא עוזרת ונותנת שוכחת מעצמה לפעמים. כשאני באתי אמרתי לה. הם סתם מנצלים
עכשיו למה היא יפה, היא ידעה, ועדיין אמרה בשמחה.
אז לפעמים הייתי כועס
למה תשאלו. כי הם סתם. אז חברה שלי תהיה איתי, היא לא תעזור לאיזו מישהי בעבודה שבוע כדי שמחר היא בכלל לא תדבר איתה.
אתם מבינים. זו טעות. לא ידעתי את זה אבל זו טעות. כי זה עשה לה טוב, לתת.
להיות קצת בחוץ ולפטפט
אצלי זה היה מוזר על גבול הרחוק.
אז שמרתי, שמרתי עליה מאחרים, מאחרות, מכולם. נהפכתי להיות הכל. ןהיא. היפייפיה הזו שהיא. נתנה לי, בלי להניד עפעף נתנה לי את כל מה שהיא. רק שאהיה מאושר.
אתם יודעים איך זה. בגלל המרחק וכל מיני בעיות.. לא הייתי מאושר.
היא ניסתה עוד דרך
ואולי עוד שנים
אבל בשבילי.. זה לא היה מספיק. אני רציתי הכל.

אני החרבתי הכל
האישה היפייפיה הזו, קמלה לי תחת הידים. ואני בתיסכולי. רואה את זה, לוחץ עוד. לוקח עוד. והיא.. היא כבר צל. רק נותנת עוד אבל למי.. אני כבר לא הייתי אני. אכול קנאה אכול דאגה אכול טירוף.
אז שרפתי הכל.
לקחתי את עצמי הלא מוכר
ושרפתי
מה אני אגיד לכם
אידיוט
בסוף הכל נשבר
ומדבר נדיר כל כך, מאוצר שהרגשתי כל רגע ברכה לידה.
הכל נהיה שחור
אני הייתי השחור
אז מה הסוף לסיפור
האמת אין סןף
רק עוד דקה של חרטה. רק עוד שעה של היזכרות. זה מה שעשיתי. עד הסוף כנראה.
אז לפעמים, כשממש קשה, אני פשוט רוצה סיגריה.