סוכרייה

בחור צעיר אחד היה גר בעיר. גדולה הייתה העיר שבא הוא התגורר.
הוא היה יוצא עם בחורות ונהנה לו מהחיים.
יום אחד סבו הזמין אותו אליו להתארח. הגיע אליו נכדו לכמה זמן לחיות אצלו.
היה נכדו עוזר לו בהכול.
שוטף הוא את הבית,
קוטף פרחים הוא בגינה,
חורש הוא קצת גם אדמה.
ולעניין עוזר הוא לסבו בכול.
רואה נכדו את בנות הכפר. צנועות, התנהגות להן נאה. ולבושן לבוש צנוע.
משווה הנכד את בנות הכפר לבנות העיר.
אומר הנכד אל סבו. "סבי התגעגתי לבנות העיר, הם לא צנועות אלה זורמות, הן מאוד שונות מהבנות שפה". סבו שהוא היה חכם, מוציא שני סוכריות הוא מכיסו. אחת היא עטופה, והשניה היא לא.
נותן בחירה הוא לנכדו, של סוכריה אחת מכף ידו.
בוחר הנכד סוכריה סגורה ועטופה.
"אוו" קורה הסב. "מדוע נכד לקחת סוכריה סגורה?"
עונה הנכד "כי הפתוחה היא מלוכלכת"
אומר הסב " בדיוק גם כך, כמו שגם אתה בחרת. הן בנות העיר פתוחות, אינן צנועות-מלוכלכות, ובנות הכפר סגורות יפות ועטופות".