ניסיתי להעביר מסר

ניסיתי להעביר מסר
לאט לאט ובשקט,
ממש רציתי להעביר מסר,
להגיד מה אני חושבת.
יכולתי לצעוק במקום עם כמה אנשים, שקט
ולמרות זאת שאף אחד לא ישמע
לעמוד על דוכן העדים ולהשבע ואף אחד לא היה מאמין,
לרוץ עד אפיסת כוחות בלי להגיע לאף מקום
נשארתי במקום
תקועה כמו גזע עץ עבה
עם שורשים גדולים כמו גודל השנאה בעולם
שכמה שחבל היא גדולה כל כך
ניסיתי להעביר מסר,
לרוץ במעגלים,
לקפוץ על הרים,
לזחול בשבילים מלאים בזכוכיות,
זכוכיות של שנאה,
של השפלה,
של טיפשות.
חשבתי לוותר,
אז שיניתי את דרכי, את עצמי, את אמונותי, ואת חשיבתי…
ניסיתי להעביר את המסר
בכח רב ובאגרסיביות
הצלחתי להעביר את המסר
לשנוא, להיות עיוורת, ולהשתנות
המסר כבר השתנה,
והמסר המקורי נהפך לנסתר וחבוי, שקט בודד ונעלם,
ונשארה הדרך,
הרוע השנאה והשפל,
רק אני וכל האמונות שלי ששיניתי בדרך,
האהבה והשלום שהחלפתי,
בשנאה ובניסיונות לנקום,
התמימות שנהפכה לחבויה נסתרת ובכלל לא גלויה לעין,
תפסה את מקום המרמור שפרץ החוצה אחרי שהבלמים כבר נשחקו,והאהבה נשחקה…
והניסיון להעביר מסר,
הפך לנקמה.