נביחה כהסכמה
היה היה כלב קטן, מהסוג של יורקשייר טרייר, אשר נולד בחמישי למאי, לפני כמעט חצי שנה, למשפחה מרובת גורים, לאימא שעירה עם קוקו ורוד ואבא שנראה כמו מטאטא עם קוקו אדום. הם חיו בבית ישן, כולם יחד, הוא, ההורים ועוד שניים עשר גורים בנוסף לשני הזקנים שלקחו עליהם אחריות.
הבית היה מסריח…לא הייתה גינה גדולה מידי וגם לא מרפסת.
מידי פעם נשא את מבטו אל הדלת, פתח היציאה היחיד, דרכה משפחתו מעולם לא עברה.
לפתע נכנסו שני אנשים מחויכים והצביעו עליו…
הם ביקשו אותו ולקחו אותו ביום בהיר לבית אחר, שונה, בריח וניל, עם שלושה ילדים רעשנים שפינקו אותו ללא סוף והדביקו לו את השם: ״בינגו״, המשחק האהוב עליהם. הוא הסתכל על הדלת, חומה כזאת ועליה כל מיני מגנטים, וידע שלעולם לא ירצה לעזוב.
תגובות (4)
אני מבינה את הכוונה אבל לא מצליחה להסביר אותה , זה דומה שאם בעבר היה לך רע
תאמין שיהיה לך עתיד טוב יותר … ואם לא אז חחח
תאמין לטוב, והוא יקרה.
סיפור מקסים, כל כך מקורי.
אני עם דנה, מבינה את הכוונה אבל לא יודעת איך לכתוב אותה.
אהבתי מאוד, יש לך כתיבה ממש טובה (בכללי )
[=
תודה רבה על ההשתתפות שלכן ועל המחמאות!
שיהיה חג שמח :)