משל על עורב

צלצול הפעמון בדלת הכניסה הפתיע את העורב.

בשעת ערב מאוחרת שכזאת לא רבים היו המבקרים. מדובר, אם כן, באירוע מיוחד.

כשראה העורב את האריה, מלך החיות, בכניסה לביתו, הבין שהערכתו הייתה מדויקת. מדובר באירוע מיוחד.

"אדוני העורב", פתח האריה ואמר, "אני מתנצל על שעת הביקור. לאחרונה, הגיעו לאוזני שמועות כי יש בידך יכולת חיזוי וניבוא. כידוע לך, הממלכה נמצאת במצב רגיש מבחינה פוליטית ועל כן חשוב לנו ביותר לעשות שימוש בשירותיך. אם תסכים להקדיש שעה בשבוע מזמנך לממלכה נוכל לארגן לך משרת ייעוץ בכירה. לפני כן, תצטרך לעבור מבחן קצר להוכחת יכולת חיזוי בסיסית"

"אשמח לעמוד לשירותך, הוד מעלתו", אמר העורב.

"אם כך, נפנה ברשותך למבחן. בכיכר המרכזית פזורות מאה תיבות. בחר לך אחת מן התיבות, שלשל לתוכה פתק עם שמך עליו ונעל את התיבה, כך שאיש לא יוכל להוציא הפתק. בערב אגיע אל הכיכר ואצווה על המשרתים שלי לפתוח את אחת התיבות. אם שמך יהיה בתיבה, זכה תזכה במשרה."

העורב נפנה מיד למלאכה. הוא רשם על פתק את שמו המלא ורץ אל עבר הכיכר המרכזית. הוא סרק את איזור התיבות, התחבט והתלבט עד שבחר באחת התיבות, הכניס לתוכה הפתק ונעל אותה, כמצוות האריה. מהורהר למדי חזר העורב לביתו.

הערב הגיע. האריה הסקרן מיהר אל הכיכר המרכזית. התהלך האריה הלוך ושוב, שוב והלוך עד שבחר באחת התיבות. הוא צווה על משרתיו לפתוח התיבה. בתיבה היה מונח פתק ועליו הכיתוב "עורב היער".

שמח האריה על הבחירה הנבונה בעורב וכנס את כל חיות היער על מנת להודיע על תפקידו החדש. הכל הריעו לעורב על יכולת החיזוי המדהימה שלו, ויותר מכך, לאריה על יכולת ההבחנה המדוייקת שלו. מחיאות הכפיים נשמעו מכל עבר. השמפניה נשפכה כמים.

רק הינשוף עמד בצד והסתכל על החוגגים בפנים חתומים. "את הסיפור הזה אפשר היה לספר אחרת", חשב לעצמו. "הרי תשעים ותשע חיות אחרות שלשלו את הפתק שלהן לתיבה הלא נכונה, ולכן לא זכו במשרה הנכספת. ההבחנה של האריה במקרים אלו הייתה חלשה ביותר. אבל אחרי ככלות הכל, את ההיסטוריה כותבים המנצחים".