מסע
והאמת, לא חשבתי שאגיע עד לכאן
אל מקום בו אוכל לנשום אוויר נקי,
לשתות מים מן הנהר
להביט בפרחים
בחיוך והערכה.
אך אל תטעו
לא היה קל
בצעדים דוקרים
בנשימות קטועות
פילסתי דרכי
בין קוצים וגבעות.
הר ועוד הר,
בורחת מלב שנשבר
ישנה בתוך הפחד
הבוקר בא
הנה ראיתי
הפחד לא כזה נורא.
הגעגוע הוא מכשל,
התמימות היא זמנית
מאחורי הגשם יש תמיד שמש
השמיים לא קיימים
אין גבולות לעולם.
המסע אף פעם לא נגמר
אין זרי דפנה
אך אפשר לראות את היופי בשושנה
נקודת אוויר
בעוד פסגה מרהיבה.
והאמת, אין סוף לאופק
אך אם תסתכל טוב נוכל לראותו
נצבע בורוד אופטימי
מחייך מרחוק
מצביע על המסע הבא.
תגובות (1)
וואו! בדיוק כשאני מאוכזבת מעצמי ומההתמודדות במסע הפרטי, מחמם את הלב! תודה!!